ברכת "אבות"

ברכת "אבות"

יד. "ה' שפתי תפתח" – קודם שמתחיל לומר ברכת "אבות" יאמר פסוק[1]: "ה' שפתי תפתח" וכו', ופסוק זה נחשב כחלק מהתפילה אעפ"י שאומרים אותו קודם תחילת הברכה[2].

טו. ימשמש בתפילין – ימשמש בתפילין של ראש קודם שמתחיל ברכת "אבות"[3].

טז. בליעת אותיות בתפילתו – כשמתפלל יזהר שלא יבלע אותיות בתפילת י"ח, ובמיוחד יזהר באות "ו" שב"ואלוקי יעקב", ובאותיות "ו" ו"ה" של הא -ל הגדול הגבור והנורא", כיון שבכל אחת מאותיות אלה יש סוד גדול וכוונות עמוקות[4].

יז. פתיחה וסיום ב"ברוך" – ברכת "אבות" פותחת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך", ושאר הברכות בתפילת י"ח אינן פותחות ב"ברוך" כי הן בגדר "ברכה הסמוכה לחבירתה", ואעפ"י שגם ברכת "אבות" סמוכה (בתפילת שחרית) לברכת "גאל ישראל" – כיון שבתפילת מנחה אינה סמוכה לה, ובתפילת ערבית אין חיוב לסמוך, תיקנו שברכה ראשונה של י"ח תפתח ב"ברוך"[5].

יח. ברכה שאין בה שם ומלכות – אמרו חז"ל[6]: "כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה". כוונת הדברים היא שצריך להזכיר בכל ברכה שמברך "שם" היינו "ה' אלוקינו",  ו"מלכות" היינו "מלך העולם". וכל זה הוא דווקא בברכות הודאה או בברכות שמברך על הנאה או על מצווה שמקיים, אבל על ברכת השבח אינו צריך להזכיר מלכות, ולכן אין בברכה הראשונה בתפילת י"ח "מלכות" כיון שהיא ברכת שבח. יש אומרים שכשאומרים "אלוקי אברהם" נחשב הדבר כהזכרת "מלכות", כיון שאברהם אבינו הודיע על מלכותו של הקב"ה לאנשי העולם והמליכו עליהם[7].

יט. "אלוקינו ואלוקי אבותינו" – יש אומרים שכשאומר בברכת "אבות": "אלוקינו ואלוקי אבותינו" יכוון למסור את עצמו על קידוש ה'[8].

כ. "אלוקי אברהם" – כשאומר "אלוקי אברהם" יזהר לא לומר מתוך חפזון "אלוקי אברם" כי[9] "כל הקורא לאברהם אברם – עובר בעשה". ואם טעה ואמר אברם או שאמר בסיום הברכה "מגן אברם" – אינו צריך לחזור לתחילת הברכה, כיון שלא התכוון לקרוא לאברהם – אברם אלא אמר כך מתוך מהירות וחפזון[10].

כא. הנוסח לגר – גם גר יאמר נוסח זה של "אלוקינו ואלוקי אבותינו" בין אם מתפלל בציבור ובין אם מתפלל ביחיד[11].

כב. "גומל חסדים טובים" – כוונת המילים "גומל חסדים טובים" היא שהקב"ה משלם גמול על מעשה בני אדם, ועוד שהעניין של "גומל" הוא גילוי (כמו[12]: "ויגמל שקדים"), דהיינו שהקב"ה מגלה ומגדל את החסדים הטובים כדי שישפיעו למטה בארץ[13].

כג. "קונה הכל" – כוונת המילים "קונה הכל" היא שה' יתברך עושה הכל, והכל הוא קניינו כיון שהכל שלו[14].

כד. "זוכר חסדי אבות" – כוונת המילים "זוכר חסדי אבות"" היא שהקב"ה זוכר את החסדים שהבטיח להם (ל"אבות") להטיב להם ולזרעם. ואפשר גם לומר שהכוונה שהקב"ה זוכר את החסדים שעשו ה"אבות" בעולם, ובזכותם ירחם עלינו[15].

כה. "ומביא גואל לבני בניהם" – כוונת המילים "ומביא גואל לבני בניהם" היא שהקב"ה מביא גואל לבני ישראל, שהם בני השבטים. ויש גם באמירה זו עניין לעורר גם את זכות השבטים עצמם[16].

כו. "באהבה" – מסירה על קידוש ה' – יש נוהגים שכשאומרים מילת "באהבה" מכוונים למסור את נפשם על קידוש ה', ומאריכים במילה זו כדי לכוון במחשבה "הריני מקבל עלי למסור עצמי על קידוש ה' בסקילה, שריפה, הרג וחנק", ובכל אחת מהמיתות האלו יתאר במחשבתו כאילו הוא נהרג בהם. ויש נוהגים שגם בחזרה יאריך הש"ץ בתיבה זו כדי שיכוונו בזה הציבור[17].

כז. "מלך עוזר ומושיע ומגן" – כשאומר "מלך עוזר ומושיע ומגן" יכוון שמילת "מגן" עולה שלוש פעמים שם "א -ל"[18].

[1] תהלים נ"א, י"ז.

[2] שו"ע סי' קי"א סעי' א'. בא"ח פרשת בשלח סעי' א'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק ב'.

[3] שם.

[4] בא"ח פרשת בשלח סעי' ז'.

[5] שו"ע סי' רי"ד סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' ה'.

[6] ברכות י"ב ע"א.

[7] עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' ו'. תוס' ברכות מ' ע"א ד"ה "אמר אביי", ודף מ"ט ע"א ד"ה "ברוך שנתן". ועי' בית יוסף סי' רי"ד שמביא טעמים נוספים.

[8] עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' ג'.

[9] ברכות י"ג ע"א.

[10] עוד יוסף חי פרשת יתרו סעי' ג'.

[11] כה"ח סי' קי"ג ס"ק א' עפ"י הרמב"ם באגרת ט'.

[12] במדבר י"ז, כ"ג.

[13] בא"ח פרשת בשלח סעי' ט'.

[14] בא"ח פרשת בשלח סעי' ח'.

[15] בא"ח פרשת בשלח סעי' י'.

[16] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"א.

[17] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ב. עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' ג'.

[18] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ב.