וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָֹה אֶל כָּל הָעָם: (ט' ,כ"ג)
רבינו אור החיים הקדוש הסביר מדוע משה ואהרון ברכו את העם: "אולי כי כן נצטוו בנבואה, או שברכה זו במקום תפילה היתה כדי שתשרה שכינה. והגם שכבר בירכם אהרון – טובים השניים, לצד הסמכת ב' מדרגות הרמוזים בב' בחינות האחים – כהונה ולויה, שהם חסד וגבורה".
יש להוסיף על פי פרושו:
בעם ישראל ישנם אנשי חסד רכי לב. אותם אנשים אינם יודעים לעמוד בגבורה כאשר צריך לנהוג בגבורה ובתקיפות לכבוד ה'. לעומתם, יש אנשים גיבורים שאינם יודעים להטות כלפי חסד בשעת צורך ורצון. משה ואהרון הצטיינו בשתי תכונות אלו: משה בגבורתו ואהרון בחסדו. כעת באו שניהם כאחד לברך את ישראל.
מי שצריך תוספת חסד – יקבל אותה בברכה, ומי שצריך תוספת גבורה – יקבל. בזה טובים השניים מן האחד.
