תפילת מנחה
כד. במנחה מניחין טלית ותפילין בברכות, אף על פי שהניחו בבית תפילין קודם תפילת שחרית. וקהל שהתפלל כמנהג בית אל עם התפילין בבית הכנסת – לא מניח תפילין במנחה. אמנם אם רוב הציבור מניחים תפילין במנחה – גם הוא יניח עימהם תפילין אף על פי שהתפלל שחרית עם התפילין. (עיין שו"ע תקנה סע' א משנ"ב ס"ק ה כתב שגם ק"ש לא יאמר ואפשר להניח גם תפילין של ר"ת עיין משנ"ב שם ס"ק ד וכה"ח ס"ק ג).
כה. בענין פרשת "קדש" "והיה כי יביאך" יש מחלוקת אם לאומרם בתשעה באב. יש אומרים שהם חלק מהתפילה ומותר לאומרם, ויש אומרים שהם דברי תורה שאסור לאומרם בתשעה באב. ולכן כשמניח תפילין בשחרית יכול לאומרם כי שם הוא מקומם, אמנם אם מניח תפילין במנחה לא יאמרם שם. (עיין שו"ע שם. כה"ח שם ס"ק ז. בא"ח דברים כה).
כו. מתחילים מנחה כרגיל עד אחרי "אשרי". אומרים חצי קדיש מוציאים ס"ת וקוראים "ויחל". אחרי הקורא השלישי אין אומרים קדיש, ספרדים מפטירים "שובה ישראל" ואשכנזים מפטירים "דרשו". ומברך ברכה אחת לפניה וג' לאחריה ומסיים "מגן דוד". אומרים חצי קדיש ותפילת שמונה עשרה. בתפילת לחש ובחזרה אומרים "נחם" ו"עננו". אחר כך אומרים קדיש "תתקבל", פסוקי נחמה, "שיר המעלות בשוב ה'", קדיש "יהא שלמא" ו"עלינו לשבח". (כה"ח תקנט ס"ק מא, מב).
כז. מי ששכח לומר "נחם" בברכת "תשכון" – יאמר "נחם" ב"שומע תפילה" אחרי "עננו". ולא יסיים "ברוך מנחם וכו'" אלא "כי אתה שומע וכו'". ואם גם שם לא נזכר עד לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" – גומר את ברכת "שומע תפילה" ומתפלל כסדר ואינו צריך לחזור. (עיין שו"ע תקנז והחונים עליו).
כח. יחיד בתפילת לחש ששכח לומר "עננו" ב"שומע תפילה" ולא נזכר עד לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", גומר הברכה לומר "שומע תפילה" מתפלל כסדר ואינו צריך לחזור. ואומרו בסוף "אלקי נצור".
כט. נשיאת כפים – כשמתפללים מנחה חצי שעה סמוך לשקיעה – ישאו הכהנים כפים. ויש מקילים ונושאים כפים אחרי "פלג המנחה" דהיינו שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, ואין למחות בידם. אך אין לשאת כפיהם לפני כן. (שו"ע תקס"ו סע' ח', וקכט סע' א. בא"ח תצוה כ"ג, ר"פ ח"ד סי' ה', לוח אר"י).
ל. כהן שלא מתענה מחמת אונס וכד' – לא ישא כפיו, ויצא מבית הכנסת לפני "רצה". (עוי"ח ויקהל ז'. כה"ח קכט ה).
לא. גם האשכנזים נושאים כפיהם בארץ ישראל כל יום ורק בחו"ל נהגו האשכנזים שלא לשאת כפיהם בימי החול. (לוח אר"י לגרי"מ טיקוצ'ינסקי).
