תפילות תשעה באב
א. נוהגין להסיר את הפרוכת מארון הקודש בליל תשעה באב, משום דכתיב "בצע אמרתו". (איכה ב יז). ומחזירים אותה במנחה ביום תשעה באב. ואם קשה להסירה מזיזין אותה עד הקצה. (עיין שו"ע תקנט סע' ב. כה"ח שם ס"ק יט).
ב. מנהג הספרדים הרגיל הוא לומר "עננו" בכל התפילות לחש וחזרה. (ערבית שחרית ומנחה) ואומרים "נחם" רק במנחה. מנהג בית אל שהש"ץ אומר "נחם" גם בחזרת הש"ץ שחרית. ועוד יש מנהג לומר "עננו" ו"נחם" בכל התפילות בשחרית מנחה וערבית. ומנהג האשכנזים שהציבור אומר "עננו" רק במנחה וש"ץ אומר גם בחזרת הש"ץ של שחרית. (עיין שו"ע תקנז. כה"ח שם ס"ק ז).
ג. גם מי שהוא ביחידות שאין לו מניין – אומר איכה וקינות. (כה"ח תקנט ס"ק י).
ד. נהגו לומר קדיש "תתקבל" אחרי תפילת ערבית ושחרית כרגיל. (עיין כה"ח תקנט ס"ק ט ולדעת הרמ"א שם סעיף ד אין לומר).
