מגילת רות
ע. הפוסקים כרמ"א נוהגים לקרוא מגילת רות מתוך מגילת קלף. ויש שנהגו לברך על מקרא מגילה ויש שלא נהגו בכך. וכל אחד יעשה כמנהגו. (משנ"ב שם ס"ק יט).
עא. הספרדים נהגו לקרוא מגילת רות מתוך ספר רגיל אחרי האזהרות. ואלה שלמדו בלילה "תיקון ליל שבועות" וקראו בו את מגילת רות – אינם חוזרים לקרוא אותה בשחרית כיוון שקראו אותה בלילה.
עב. טעמים לקריאת מגילת רות – כמה טעמים לקריאת מגילת רות בשבועות. האחד הוא מפני שכתוב בה תחילת קציר שעורים, ושבועות הוא זמן הקציר. (אבודרהם, תפילות הפסח).
עג. עוד טעם אחר כתבו: לפי שאבותינו לא קיבלו את התורה, אלא על ידי מילה וטבילה וקרבן, כמו גר שצריך מילה, טבילה וקרבן. ומגילת רות מספרת על גירותה של רות, ועל כן נהגו לקרוא רות בחג השבועות. (אבודרהם שם).
עד. ועוד טעם אחר כתבו, כי מגילת רות עניינה הוא גמילות חסדים, והיא מתאימה לתורה שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים.
עה. ועוד טעם אחר כתבו, שקוראים את המגילה בגלל שדוד המלך ע"ה נפטר בשבועות. וכל מגילת רות היא ייחוסו של דוד המלך.
עו. ועוד טעם אחר כתבו, כי ביום חג השבועות קיבל עם ישראל רו"ת מצוות בנוסף על שבע מצוות בני נח שכבר היו לנו, ובסך הכל קבלנו תרי"ג מצוות.
עז. ובילקוט הובא "ומה ענין רות אצל עצרת (שבועות). ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני. אמרה תורה לפני הקב"ה: רבש"ע, תן חלקי בשבט של עוני. שאם עשירים עוסקים בי, יהיו מתגאים, אבל כשהם עניים, הם מתעסקים בי, והם יודעים שהם רעבים ושפלים". (ילקוט שמעוני רות תקצו).
