ברכות השחר
לא. מי שהיה ער כל הלילה – כל י"ח ברכות השחר מן "הנותן לשכוי בינה" ועד סוף ברכת התורה, כולם חייב אדם לסדרם ולברכם בכל יום אף על פי שלא נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין לבטלם. אפילו אם לא ישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו או בגדיו או סודרו או מנעליו וכיוצא בזה – צריך לברכם בכל יום כולם, אף על פי שלא נתחייב בהם, לפי שעל מנהגו של עולם נתקנו וכו'. (שער הכוונות דרושי ברכת השחר, נח א. כה"ח מו ס"ק מט).
לב. מי שנשאר ער ועתיד להשאר ער כל הלילה כגון בליל שבועות או שעשה "תיקון כרת" וכד' או שהיה עסוק בעבודתו – יברך אחרי חצות לילה ברכות השחר מ"אלהי נשמה" עד "גומל חסדים טובים לעמו ישראל". אמנם ברכות "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר" אין מברך אלא רק מי שנתחייב בהם. ולא יברך בחצות לילה את "ברכות התורה". כשיגיע הבוקר בעמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך את "ברכות התורה". ואם צריך לנקביו, יברך "אשר יצר". (עיין שו"ע ד סע' יג יד ועיין כה"ח משם המקובלים סי' ד' ס"ק מ"ז,, נ"ב, נ"ג. בא"ח וישב יג. וזאת הברכה ג. ספר הלכה א, עמ' לב סע' ב). ואם התפנה לנקביו בשעות הבוקר, דעת המשנה ברורה שיברך גם "אשר יצר" וגם "על נטילת ידים" כמובא לקמן. (ס"ק ל).
לג. אם לא בירך ברכות השחר בחצות הלילה – יכול לברך כל הלילה או בבוקר ועיין לקמן אם יברך במשך היום. (ספר הלכה א, עמ' לב סע' ג).
לד. בדרך כלל אנו מסמיכים את ברכת "אלוקי נשמה" לברכת "אשר יצר". אם אי אפשר לו – יכול לומר ברכת "אלוקי נשמה" גם בלא להקדים לה "אשר יצר". (עיין לשון שו"ע ו סע' ג. בא"ח וישב אות י"ב, עוי"ח וישב אות ז').
לה. מי שהיה ער כל הלילה – אינו יכול לברך ברכות התורה כל עוד שלא עלה עמוד השחר. ולכן בשעה שמסופק אם עלה עמוד השחר, אינו יכול לברך ברכות התורה, ולכן אין לו ללמוד תורה בזמן זה, ויזהר ברגעים אלה לא לשבת בשתיקה אלא יאמר פיוטים שירות ותשבחות. ונכון ששירים אלו לא יהיו מלות פסוקים, אף על פי שאומרם בדרך תחנונים. (שו"ע מ"ו סעי' ט' עיין כה"ח מז ס"ק כו. מ"ב שם ס"ק כח בא"ח וישלח ג. וישב יג.).
לו. לפי לדעת המשנה ברורה מי שלא ישן בלילה מברך כל ברכות השחר חוץ מברכות התורה, ברכת "אלוהי נשמה" וברכת "המעביר חבלי שינה" שיש לגביהם ספק. על כן יחפש מישהו שישן, או ספרדי שמברך בכל מקרה ויכון לצאת ידי חובה בברכתו.
לז. אם אין בנמצא מי שיברך בשבילו ברכות אלו – לא יברך בעצמו אלא יכוין לצאת ידי חובת "ברכת התורה" בברכת "אהבה רבה" או "אהבת עולם" שאומרים קודם קריאת שמע ואחרי העמידה יאמר פסוק מברכת כהנים וכד'. ולדעת ר"ז אם אין מי שיוציאו ידי חובה – יכול לברך ברכות התורה. (עין משנ"ב מז ס"ק כח).
לח. אם צריך לנקביו אחרי עמוד השחר – לדעת שו"ע ר"ז ינקה גופו, יטול ידיו בלי ברכת "על נטילת ידים" ויברך "אשר יצר" בלבד. לדעת המשנה ברורה יברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר" ואחר כך יברך ברכות התורה. (מ"ב ד ס"ק ל. משנ"ב תצד ס"ק ד שו"ע ר"ז שם).
לט. אם ישן ביום או בלילה אפילו "שיתין נישמין" ואחר כך היה ער כל הלילה – מברך בחצות לילה כל הברכות כדלקמן.
מ. מי שישן בלילה – מברך ברכות התורה מיד כשיקום ממיטתו אף על פי שלא עלה עדיין עמוד השחר.
מא. מי שהלך לישון אחר חצות – מי שהיה ער ולמד עד אחר חצות והולך רק אז לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא רק בבוקר. ויברך "על נטילת ידיים" וכל ברכות השחר עם ברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – לא יברך בבוקר כשיקום את ברכות השחר פעם נוספת כמו כן לא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה. (עיין ספר הלכה א, עמ' יב, יג).
מב. מי שישן וקם אחר חצות – יטול ידיו עם ברכה ויאמר מיד בקומו את כל ברכות השחר עם ברכות התורה.
מג. מי שישן שינת קבע וקם לפני חצות – יטול ידיו ויברך מיד בקומו "על נטילת ידיים" ו"ברכות התורה". רק אחרי חצות הלילה יברך את שאר ברכות השחר. אם קם סמוך לחצות – רצוי שיחכה עד אחר חצות כדי שיברך את ברכות התורה ביחד עם ברכות השחר, שאז התיקון הנעשה על ידן הוא יותר מושלם. ובזמן שממתין לחצות יאמר שירות ותשבחות. (עיין בא"ח וישב יג. ספר הלכה א, עמ' לב סע' ב).
מד. שכח לברך – אם שכח ולא אמר ברכות השחר יכול לאומרם כל היום, וגם אחרי תפילת שחרית יכול לברך את כל הברכות חוץ מברכת התורה, שכבר נפטר בשעה שאמר ברכת "אהבת עולם". וחוץ מברכת "אלהי נשמה" שלא יאמר כיוון שנפטר בברכת "מחיה המתים". (בא"ח וישב יג). ובמקרה זה טוב ללמוד מיד אחר התפילה דבר תורה. ויכול לברך עד השקיעה בלבד. (ר"פ ח"ב ח ועיין משנ"ב נב ס"ק י וביאור להלכה שם שלדעת הגאון יכול לברך עד השינה).
