הלל וכוס רביעי
קסא. שפוך חמתך – אחר ברכת המזון מוזגין כוס רביעי. ונוהגין לפתוח את הדלת להראות שהלילה הוא "ליל שמורים" ואין אנו מתייראין משום דבר. ובזכות האמונה יבוא משיח צדקנו, והקב"ה ישפוך חמתו על הגוים ולכן אומרים "שפוך חמתך וכו'". (שו"ע תפ והגה שם).
קסב. הלל – יאמר את ההלל בשמחה כאילו הוא יצא ממצרים. ומעלה גדולה יש בזה, כיוון שרק בליל הסדר פעם יחידה בשנה, אומרים הלל בלילה כמו ביום. שהלילה הזה שונה מכל הלילות ועליו נאמר: "ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה". (שו"ע תפ).
קסג. מתחילין "לא לנו". וכשמגיע ל"הודו", אם הם שלשה או יותר אחד יאמר "הודו" והשנים יענו "כי לעולם חסדו". ואם הם פחות יאמרוהו כרגיל. ויש נוהגים שאחד קורא פסוק כגון "הללו עבדי" ואחרים עונים רק את שם ה'. ואין זה מנהג טוב, אלא יקראו כולם את כל הפסוק. (עיין עוי"ח צו אות טו).
קסד. אומרים "נשמת" ו"ישתבח" עד "אתה אל" ואומרים "יהללוך" וחותמים "ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות" אך אינו אומר "אמן" אחרי עצמו כמו שעונים בכל השנה. (עיין שו"ע תפ). ויש מסדרים בסדר אחר הכתוב ב"הגדה".
קסה. כוס רביעי – שותים כוס רביעי בהסבה בלי ברכה ראשונה, וישתה רביעית שלימה בכוס זו או בכוס השלישי בכדי שיוכל לברך ברכה אחרונה ללא ספקות. ומברכים ברכה אחרונה וגומרין כסדר ההגדה. והפוסקים כרמ"א מברכים "הגפן" לפני כוס רביעית.
קסו. יברך ברכה אחרונה "על הגפן" מתוך המחזור, שלא ישכח מעין המאורע ואם שכח, אינו מעכב. ויכוין בברכה אחרונה של כוס רביעי גם על כוס שלישי.
קסז. אחר הארבע כוסות אסור לשתות שום משקה רק מים. (שו"ע תפא סע' א. בא"ח צו לה).
קסח. חד גדיא – נהגו ישראל לשיר אחרי ההגדה "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" ושיר השירים. (כה"ח תפ ס"ק יב).