עשרה פתיתים
יא. על פי האר"י טוב שהאשה או אחד מבני הבית (שאינו הבודק) יקחו קודם הבדיקה עשרה פתיתי לחם פחותים מ"כזית", עטופים בנייר או בשקית כדי שלא יתפזר החמץ שבהם, ויחביאו אותם בבית. וטוב לרשום על פתק מיוחד את המקום שמניחים בהם את הפתיתים כדי שלא ישכח מקומם. אמנם אין להסתפק בלקיטתם, אלא צריך לבדוק כל המקומות מחמץ. ומי שהוא רק מקבץ פתיתים אלו ולא בודק בחורים ובסדקים – לא קיים מצות בדיקה וכמעט בירך ברכה לבטלה. (רמ"א תלב סע' ב).
יב. אם לא מצא אחד מפתיתים אלו – יחפש שוב. ואם לא מצא – יבטל אותו בפירוש כשמבטל את החמץ. (כה"ח תלא ס"ק ב).
יג. עשרה פתיתים אלו שורפם למחרת עם שאר החמץ שמצא. (כה"ח תלב ס"ק לא).
