מצת מצווה

לג. "מצת מצווה" שהיא המצה שיוצאים בה ידי חובה בלילה הראשון של פסח, צריכה להיות מצה שמורה משעת קצירה, והמחמיר לאכול "מצה שמורה" במשך כל החג תבוא עליו ברכה.

לד. הקמח שעושים ממנו מצות רגילות הוא "שמור" רק משעת טחינה ובשעת דחק מותר לאכול מצות מצווה ממצות "שמורות" כאלה.

לה. כדאי לאכול "מצת מצווה" בלילה הראשון העשויה ביד. ואם אין לו מצה עבודת יד – יקח מצת מכונה שמורה. ואם אין לו – יקח מצה רגילה.

לו. אין לאפות "מצת מצווה" על ידי גוי, ויש אומרים שאפילו אם ישראל עומד על גביו ומזהירו שיכוין לשם מצות מצווה – אינו מועיל.

לז. מצווה מן המובחר לאפות "מצת מצווה" בערב פסח אחר חצות שהוא זמן הקרבת קרבן פסח, ומכל מקום אין זה מעכב. נוהגים לקרוא את ההלל בעת אפיית "מצת מצווה" בערב פסח כדרך שהיו קוראים את ההלל בעת הקרבת קרבן פסח.

לח. כשאופין "מצת מצווה" בערב פסח אחר חצות, טוב לבטל לפני הלישה בפירוש את הפירורים שיפלו שהם נעשים חמץ. ויאמר "אני מבטל ומפקיר את כל הפירורים שיפלו ואת כל הבצק שידבק בכלים".

דילוג לתוכן