מנחה וסעודה שלישית
נח. תפילה – מתפללים מנחה גדולה ואין אומרים "צדקתך", ואחרי תפילת מנחה יאמרו סדר "קרבן־פסח", ככתוב במחזורים, מדין "ונשלמה פרים שפתינו" ורק אחר כך יערוך סעודה שלישית.
נט. סעודה שלישית – יש בעיה כיצד לערוך סעודה שלישית בערב פסח שחל בשבת, לחם אינו יכול לאכול אחרי הצהרים, ולפני הצהרים אי אפשר לערוך סעודה שלישית. גם מצה אסור לאכול בערב פסח, ובפירות ובבשר יוצא אדם ידי חובה רק בדיעבד.
ס. יש מתירים לאכול אחר חצות היום מצה מבושלת אך אנו לא נהגנו כן בגלל לשון הרמב"ם שכתב: "אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח, כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב, ומי שאכל מצה בערב הפסח, מכין אותו מכת מרדות עד שתצא נפשו". \יש שאינם גורסים "עד שתצא נפשו" – רמב"ם, הלכות חמץ ומצה ו יב\. ויש אומרים שלדעת הרמב"ם, אין לאכול אפילו מצה מבושלת כל היום. מכיון שהלכה זו חמורה ביותר, אנו מתרחקים מכל האופנים של אכילת מצה בערב פסח, אלא אם כן היא טחונה מערב שבת ומבושלת.
סא. בגלל הבעיות הנ"ל נמצאו דרכים שונות לקיים מצוות סעודה שלישית. יש נוהגים לפצל בבוקר את הארוחה לשניים: נוטלים ידיים, אוכלים פת חמץ "כביצה" ומברכים ברכת המזון, ועושים הפסקה ואחר כך שוב נוטלים ידיים ואוכלים שוב "כביצה" פת חמץ. וכל זאת כדי שהארוחה השניה תחשב להם כסעודה שלישית. ועל דרך זו יש חולקים רבים כיון שלדעת השו"ע והבא"ח לא יוצאים ידי חובת סעודה שלישית בארוחה הנאכלת קודם חצות וקודם תפילת מנחה ומלבד זאת אין להרבות בברכות. \שו"ע רצא סע' ב. ה', מ"ב כ"ב, כה"ח ל"ד בא"ח חיי שרה יד\.
סב. יש נוהגים לאכול בסעודה שלישית תבשילים כשרים לפסח. ואף על פי שעל פי הזהר הקדוש אין בשבת זו חובת סעודה שלישית, מהיות טוב נוהגים לעשות סעודה בעוגות קמח מצה או במצה כתושה ומבושלת בחמין. ומוסיפים עם המצה הזו בשר או עוף, ביצה, או תפו"א וכדו'. והחכם עיניו בראשו לאכול מעט ולאכול בשעה מוקדמת על מנת שיאכל בלילה מצה בתיאבון. \ועיין כה"ח תמ"ד ס"ק ח"י. ובשו"ע שם בסעי' א' וברמ"א שם תוס' פסחים צ"ט ע"ב מ"ב ס"ק ח', מג"א שיש חוצים את סעודת הבוקר לשתי סעודות, ויש מפקפקים, ועיין בא"ח אות ה', הגאון שם ס"ק ז' שעיקר סעודה שלישית לפי הזהר היא רק בפת\.
סג. על כן רצוי להכין מערב שבת "קציצות" או "קנידלך" העשויים מצה טחונה מעורבת עם ביצה ויבשל אותה תוך החמין, ויאכל ממנה סעודה שלישית ביחד עם עוף או בשר או בלעדיו, ויברך עליה "מזונות" ואחר כך "על המחיה". ואם לא הכין כן – יקיים סעודה שלישית בבשר ודגים. ואם גם זה לא הכין, יקיים סעודה שלישית בפירות, ורצוי משבעת המינים.
סד. מהדין מותר לאכול בסעודה שלישית בערב פסח עוגיות שנאפו מקמח מצה. ויש אוסרים וראוי לנהוג כמותם, כדי לא להכנס לספק ברכות ומעוד כמה טעמים.
סה. טוב לעשות סעודה שלישית לפני השעה העשירית. \זמנית – שהיא כשלוש שעות קודם השקיעה\. ואם איחר – לא יאכל בה מזונות אלא בשר, פירות או ירקות. וגם מאלה לא יאכל הרבה כדי שיאכל בלילה בתיאבון.
סו. מותר לאכול פירות לאחר שעה עשירית, אולם אמרו חז"ל, מצווה על האדם להרעיב עצמו ערב הפסח, כדי שיאכל מצה לתיאבון. ובערב פסח שחל להיות בשבת, אם אדם מרגיש רעב לאחר שעה עשירית – מותר לו לאכול מעט פירות או ירקות. אבל לא ימלא כרסו מהם. \שו"ע תעא סע' א\.
סז. הנוהגים לקבוע סעודה שלישית על היין – לא ישתו בשבת זו יין כדי לא לאבד את התיאבון לקראת הלילה.
