ט. יאמרנה בעירנות – כשאומר ק"ש שעל המיטה יזהר שלא תהיה השינה בין עיניו ובגלל זה ידלג מילים או אותיות[1].
י. החייבים – בין אנשים ובין נשים חייבים בק"ש שעל המיטה[2].
יא. סדרה – סדר ק"ש שעל המיטה הוא כך: "לשם ייחוד" וכו', רבונו של עולם הריני מוחל וסולח וכו', ברוך המפיל וכו', ק"ש (כל ג' הפרשיות), אחרי ק"ש יאמר: "יעלזו חסידים" וכו', "הנה מטתו שלשלמה" וכו' ג' פעמים, ואח"כ את פסוקי ברכת כהנים: "יברכך" וכו', "יאר" וכו', "ישא" וכו', "יושב בסתר" וכו' עד "כי אתה ה' מחסי", אח"כ יאמר וידוי, "אנא בכח" וכו' עד הסוף, וכשיגמור יאמר את הפסוק שכנגד אותו היום ג' פעמים, אח"כ יאמר את הפסוקים: "אתה תקום תרחם" וכו', ו"בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' א-ל אמת". וכשיגמור יהרהר בפסוק: "בידך אפקיד רוחי" וכו' עד שיירדם, כדי שיישן מתוך דברי תורה, ולהלן נפרט את הדברים[3].
יב. "לשם ייחוד" – נוסח ה"לשם ייחוד" שקודם ק"ש הוא זה: "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו לייחדא שם אות י"ה באותיות ו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, הריני מקבל עלי אלהותו יתברך ואהבתו ויראתו, והריני ירא ממנו בגין דאיהו רב ושליט על כולא (בגלל שהוא גדול ושולט על הכל), וכולא קמיה כלא (וכולם לפניו ככלום), והריני ממליכו על כל אבר ואבר וגיד וגיד מרמ"ח אברים ושס"ה גידים של גופי ונפשי ורוחי ונשמתי, מלכות גמורה ושלמה, והריני עבד לה' יתברך והוא ברחמיו יזכני לעבדו בלבב שלם ונפש חפצה, אמן כן יהי רצון"[4].
יג. שלושת הפרשיות של ק"ש – יש אומרים שבק"ש שעל המיטה יקרא רק את הפרשה הראשונה, אך למעשה נוהגים לקרוא את כל שלושת הפרשיות, דהיינו כל קריאת שמע[5].
יד. אם אינו יודע לומר פסוקים – מי שאינו יודע לומר את הפסוקים שאחרי ק"ש, יאמר את אותיות האל"ף בי"ת או שיאמר שוב ושוב את הפסוק[6]: "ברוך ה' לעולם אמן ואמן" עד שיירדם[7].
טו. "השכיבנו" – יש שנוהגים לומר את ברכת "השכיבנו" בלי שם ומלכות אחרי ברכת "המפיל" קודם שקוראים ק"ש[8].
טז. "דוד מלך ישראל" – טוב לומר לפני השינה י"ב פעמים: "דוד מלך ישראל חי וקיים", ודבר זה חשוב מאד במיוחד עפ"י הסוד[9].
יז. ברכת "המפיל" – יש מי שאומר שאת ברכת "המפיל" צריך לברך עם שם ומלכות, ויש מי שאומר שיברכה בלי שם ומלכות אלא רק יהרהר שם ומלכות בלבו כיון שיש פוסקים שסוברים שאם הפסיק בדיבור בין ברכת "המפיל" לשינה, ברכתו היא לבטלה. וכל אחד יעשה כמנהגו, ומנהג ירושלים עפ"י רבי אליהו מאני הוא לברכה בלי להזכיר שם ומלכות (אלא רק בהרהור)[10].
יח. אותם הנוהגים לברך ברכת "המפיל" בשם ומלכות נמנעים מכך בעשרת ימי תשובה, בימי העומר ובליל שבת, ויש שנוהגים לברך בשם ומלכות גם בימים אלה (וכבר כתבנו לעיל שטוב שיברך בלי שם ומלכות אלא רק יהרהר בלבו)[11].
יט. תיקונים שבק"ש על המיטה – בק"ש שעל המיטה יכוון לתקן עוון קרי ועוון שכבת זרע לבטלה שיצאה ממנו בין בשוגג בין במזיד, ושימותו אותם הגופים הטמאים שמלבישים לנשמות שעשקה אותם הקלי', ויחזרו אותם הנשמות לקדושה, ויבואו לעולם כשאר נשמות קדושות (ואישה תכוון כפי שמובא בבא"ח ובכה"ח שם)[12].
כ. וידוי – צריך אדם קודם השינה לפשפש במעשיו שעשה כל היום, ואם ימצא שעשה עבירה – יתוודה עליה ויקבל על עצמו שלא לעשותה עוד, ובמיוחד על העוונות המצויים (כגון: חניפות, שקר, ליצנות, לשון הרע, ביטול תורה וכדו'). וראוי שימחל לכל מי שחטא כנגדו וציערו, ובזכות זה יאריך ימים[13].
כא. קריאתה בישיבה – אם לא קרא קריאת שמע בזמנה (כגון שהתפלל קודם השקיעה) וסומך על ק"ש שעל המיטה – חייב לקרוא אותה כשהוא יושב ולא כשהוא שוכב. ויש אומרים שחייב לקוראה בישיבה תמיד[14].
כב. לילות שנשארים בהם ערים – באותם הלילות שנשארים ערים כל הלילה (כגון: ליל הושענא רבא, ליל שבועות וכדו'), יאמרו את כל קריאת שמע שעל המיטה (כולל הפסוקים) קודם חצות[15], וגם לאותם הנוהגים לברך "המפיל" בשם ומלכות – בלילות כאלה לא יברכו[16].
כג. ישן אחר חצות – אם הולך לישון אחרי חצות הלילה, יקרא ק"ש שעל המיטה קודם חצות לילה, ולכו"ע לא יברך אז ברכת "המפיל" עם שם ומלכות[17].
כד. "בידך אפקיד רוחי" – כשאומר פסוק: "בידך אפקיד רוחי" יכוון שראשי התיבות של פסוק זה הוא "באר"[18].
כה. אחרי ק"ש – אסור לאכול, לשתות ולדבר אחרי ק"ש שעל המיטה, ואם אינו יכול לישון – יהרהר בדברי תורה כדי שיירדם מתוך דברי תורה. וישביע עצמו מדברי תורה הנותנת חיים לעושיה, ומוצאה מצא חיים[19].
