זמנה
ה. זמן ברכתה הוא משיעברו שבעה ימים שלמים מזמן מולד הלבנה, ויכול לברך עד ליל ט"ו לחודש (דהיינו קודם שיעברו י"ד ימים י"ח שעות וכ"ב דקות מהמולד). ויזהר לא להקדים ולא לאחר מזמנים אלו. ואעפ"י שיש מקדשים אותה לאחר שעברו שלושה ימים מהמולד – עדיף שיקדשה ביחיד בזמנה משיקדשה בציבור קודם שעברו שבעה ימים[1].
ו. ברכתה קודם צאת הכוכבים – אין לקדש את הלבנה קודם צאת הכוכבים אלא רק לאחר צאתם שאז הלבנה זורחת ונהנין מאורה[2], ולא שצריך ליהנות מאורה אלא שתאיר היטב. ויכול לברך כל עוד זריחתה ניכרת על הקרקע[3].
ז. עננים – אם יש עננים שמכסים את הלבנה – לא יברך, ואפילו אם הענן הוא דק ביותר[4].
ח. תפילת ערבית וברכת הלבנה – תפילת ערבית קודמת לברכת הלבנה כי תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם. אמנם אם חוששים שעד שיסיימו תפילת ערבית יהיו עננים – יכולים לקדשה קודם ערבית[5].
ט. ברכה במוצאי שבת – מצווה מן המובחר לברך ברכת הלבנה במוצאי שבת, כשהוא מבושם ובגדיו נאים ואז הוא ברוב עם[6]. אמנם אם הגיע זמנה וחושש שמא יהיה מעונן אם ימתין עד מוצאי שבת – יברך מיד, ולא ימתין עד מוצאי שבת[7]. ובמקרה כזה יכול לברך אפילו יחיד בלי מניין[8].
י. ליל שבת ויו"ט – אין לקדש את הלבנה בלילי שבתות וימים טובים[9].
יא. לילה אחרון בשבת או ביו"ט – אם הגיע הלילה האחרון שאפשר לקדש בו את הלבנה, והוא ליל שבת או ליל יום טוב – יקרא את נוסח ברכת הלבנה מתוך הגמרא[10] ויכוון לשם מצוות תלמוד תורה[11].
יב. ברכתה בחודשים תשרי ואב – אין מקדשין את הלבנה קודם תשעה באב וקודם יום הכיפורים, ובמוצאי יום הכיפורים יקדשנה מיד כיון ששרוי אז בשמחה. אמנם במוצאי תשעה באב ושאר תעניות לא יקדשנה עד שיטעם משהו, ובמוצאי תשעה באב טוב שיחליף מנעליו קודם שיקדשנה[12]. וכיום שנועלים נעלי גומי בתשעה באב, ואנשים רגילים ללכת בהם גם בשאר ימות השנה – אין צריך להחליף המנעלים[13].
