פסוקים הנאמרים לפני תפילת ערבית
יא. אמירת מזמורים קודם ערבית – האר"י ז"ל לא היה אומר שום מזמור לפני תפילת ערבית של חול[1].
יב. ערב ר"ח – בערב ר"ח יש נוהגים לומר מזמור[2]: "ברכי נפשי" לפני תפילת ערבית. אמנם אם ר"ח חל בשבת אין אומרים אותו, אך למנהגינו אין לאומרו גם בימות החול[3].
יג. בית אבל – יש נוהגים לומר בבית האבל מזמור[4]: "שמעו זאת כל העמים" קודם ערבית[5].
יד. פסוקים קודם ערבית – לפי מנהג בית א -ל קודם תפילת ערבית אומרים "לשם ייחוד" וכו' ואח"כ פסוקים אלו: "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה"[6]. "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[7]. "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[8], אומרים "חצי קדיש", פסוק "והוא רחום יכפר עוון" וכו'[9], "ה' הושיעה" וכו'[10], "ברכו את ה' המבורך" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש. ויש נוהגים לומר: "והוא רחום" וכו' ואח"כ פסוקי "ה' צבאות" וכו', "חצי קדיש", "ברכו" וכו' ומתחילים בברכות ק"ש, וכל אחד יעשה כמנהגו[11].
טו. יש נוהגים לומר קודם "והוא רחום" וכו' פסוק: "כי א -ל רחום ה' אלוקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם"[12], ואחרי שאומרים "והוא רחום" וכו' אומרים: "ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהילה"[13], ואעפ"י שאין מקור לאמירת פסוקים אלו אלא זהו מנהג – אין איסור לאומרם. והנוהגים לאומרם אינם חייבים לבטל מנהג זה כי גם לדעת האר"י ז"ל דלעיל, שאין אומרים מזמורים קודם ערבית, מותר לומר פסוקים מיוחדים. ומי שאינו נוהג לאומרם – ימשיך כמנהגו[14].
טז. שבתות ומועדים – בשבתות וימים טובים וכן ביום הכיפורים (אפילו אם חל בחול) – לא אומרים "והוא רחום" וכו'[15].
יז. "חצי קדיש" קודם ק"ש – גם אם מתפללים תפילת ערבית סמוך לתפילת מנחה – יאמרו "חצי קדיש" קודם התפילה, וכן אם אמרו קדיש לאחר סיום שיעור וכדו' קודם תפילת ערבית – יכולים לומר "חצי קדיש" שקודם תפילת ערבית[16].