זמן קריאת שמע של ערבית

א. זמנה – זמן ק"ש של ערבית הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, דהיינו בזמן צאת הכוכבים[1]. ונהגו להתפלל תפילת ערבית בציבור אפילו מזמן פלג המנחה (גם אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה – ועיין לעיל הלכות מנחה) או אחר השקיעה ולפני צאת הכוכבים. אבל אם מתפלל ביחיד – יתפלל רק בצאת הכוכבים, אלא אם הוא אנוס[2].

ב. חזרה על ק"ש – אם התפלל לפני צאת הכוכבים – צריך לחזור ולקרוא ק"ש לאחר צאת הכוכבים (בלי ברכות ק"ש, כיון שזמן ק"ש הוא בצאת הכוכבים, ובדיעבד יכול לסמוך על ק"ש שעל המיטה)[3].

ג. נשים – נשים שמתפללות מנחה וערבית יכולות לכתחילה להתפלל ערבית מפלג המנחה כיון שנחשב להן הדבר כשעת הדחק[4].

ד. סוף זמן ק"ש של ערבית – זמן ק"ש הוא מצאת הכוכבים עד חצות הלילה, ואם עבר ולא קרא עד אז – עבר על דברי חז"ל, ואף על פי כן אם עבר חצות הלילה ולא קרא ק"ש  – יכול וצריך לקרותה עם ברכותיה עד עמוד השחר. ודין זה הוא אפילו אם לא קרא ק"ש קודם חצות במזיד[5].

ה. חולה או אנוס – אם היה חולה או אנוס ולא קרא ק"ש עד זמן עמוד השחר – יכול לקוראה עד הנץ החמה, ויברך שתי ברכות שלפני ק"ש וברכה אחת אחריה, דהיינו עד ברכת "גאל ישראל", אך לא יאמר כלל "השכיבנו"[6].

ו. סוף זמן תפילת ערבית – זמנה של תפילת העמידה של ערבית הוא רק עד עמוד השחר ולא יותר[7].

[1] שו"ע סי' רל"ה סעי' א', ועי' כה"ח שם ס"ק א'.
[2] עי' שו"ע סי' רל"ה סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ט', י'.
[3] כה"ח סי' רל"ה ס"ק ח'.
[4] עי' כה"ח סי' רל"ג ס"ק ט'.
[5] שו"ע סי' רל"ה סעי' ג', ועי' כה"ח שם ס"ק כ"ד, כ"ה. משנ"ב שם ס"ק כ"ז. ועי' ברכות ב' ע"ב.
[6] שו"ע סי' רל"ה סעי' ד'.
[7] עי' רמב"ם הלכות תפילה פרק ג' הלכה ו'. כה"ח סי' רל"ה ס"ק ל'. משנ"ב שם ס"ק ל"ד.
דילוג לתוכן