הפסקה בתפילה
מב. הפסק אחרי "ה' שפתי תפתח" – אעפ"י שפסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' שייך לתפילת י"ח, אם אמר: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" ועוד לא התחיל את הברכות של תפילת י"ח, ושמע קדיש או קדושה או "ברכו" או כל דבר שבקדושה – יענה עם הקהל, ואח"כ יתחיל מחדש את פסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' ויתפלל תפילת י"ח. אמנם אם התחיל כבר לומר: "ברוך אתה ה'" לא יענה על קדיש או קדושה או "ברכו" אלא ימשיך בתפילתו, כיון שכבר התכוון להתחלת התפילה, ולא התירו לסיים "למדני חוקיך" אלא רק במקום הכרח שלא תהיה הזכרת שם שמים לבטלה[1].
מג. "יהיו לרצון" – "יהיו לרצון אמרי" וכו' הראשון שייך לתפילת י"ח ואסור להפסיק בינו לבין: "המברך את עמו ישראל בשלום אמן", בקדיש, קדושה או "ברכו" וכו'[2].
מד. קבלת תענית – אם רוצה להתענות תענית יחיד – צריך לקבלה עליו בתפילת מנחה שקודם יום התענית, קודם "יהיו לרצון" וכו' האחרון, ויאמר נוסח זה: "ריבון העולמים, הריני לפניך על תנאי בתענית נדבה למחר, מעלות השחר עד אחר תפילת ערבית, ואם לא אוכל או לא ארצה, כשאומר[3]: 'מזמור לדוד ה' רועי' – אוכל להפסיק ולא יהיה בי שום עוון. אבל יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שתתן בי כח ובריאות ואזכה להתענות למחר ותקבלני באהבה וברצון, ותזכני לשוב בתשובה שלימה, ותענה עתירתי ותשמע תפילתי, כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה". ואם לא קיבל עליו את התענית במנחה – יכול לקבלה אפילו בין השמשות אם לא התפלל ערבית[4].
