טעם להבדלה בבית הכנסת
עז. נוהגים להבדיל בבית הכנסת, ולמנהג זה כמה טעמים, ועל פי הפשט מבדילים בבית הכנסת כדי להוציא ידי חובה את הצריכים לכך, כגון: אדם שאין לו יין ועמי הארצות שאינם יודעים להבדיל.
הבדלה סמוך לערבית
עח. מלבד הטעם בהבדלת בית הכנסת על פי הפשט, ישנם עוד טעמים פנימיים יותר להבדלה זו. ואמרו שטוב שלא ישתהה במוצאי שבת בלא הבדלה, כי יש בסמיכות זו סגולה להבדילו מכוחות הטומאה, ועל כן, מיד אחרי תפילת ערבית, עוד בהיותו בביהכנ"ס עורכים הבדלה.
כוונת המבדיל בבית הכנסת
עט. המבדיל להוציא אחרים ידי חובה – צריך לכוון להוציא את השומעים ידי חובה, וכן השומעים הסומכים על "הבדלה" זו צריכים לכוון לצאת ידי חובה.
הכרזה שמכוון להוציא ידי חובה
פ. בעבר היה מנהג על פיו המבדיל בבית הכנסת מכריז בקול רם כי הוא מתכוון להוציא את השומעים ידי חובה [ומזכיר לציבור לצאת ידי חובה]. מנהג זה בטל כמעט לגמרי, ככל הנראה משום שסומכים על כך שהמבדיל יודע שצריך לכוון להוציא ידי חובה [והציבור יודע שצריך לכוון לצאת ידי חובה]. אמנם, כאשר מבדיל אדם שיש חשש שאינו יודע שצריך לכוון להוציא ידי חובה – יש להכריז ולהזכיר זאת.
כוונת השומעים
פא. השומעים "הבדלה" בבית הכנסת לצאת ידי חובה – צריכים להתרכז ביותר ב"הבדלה", משום שאדם השומע ברכה מאחר [ומתכוון לצאת ידי חובה] כאילו אומרה בעצמו. ויש אומרים שהמסיח דעתו מדברי המברך כאילו החסיר מברכתו את דברי המברך. ועל כן טוב להסתכל בכוס ה"הבדלה" שביד המברך כדי לרכז את תשומת הלב ב"הבדלה", וכלשון הבא"ח: "כל אותם שהשליח ציבור מוציאם ידי חובה – יתנו עיניהם בכוס בשעת הברכה, ולא יזוזו ממקומם עד שיגמור השליח ציבור ברכת המבדיל כולה, ולא כאותם הבורים אשר דרכם להשמט אנה ואנה דפונים ללכת ולצאת, זה פונה ללבוש מנעליו, וזה פונה לחפש אחר בנו או אחר חבירו ללכת עמו, ונמצא מסירים דעתם מעיקר ברכת ההבדלה, דאין שומעין אותה כולה".
אדם חשוב בהבדלה בציבור
פב. אדם חשוב השומע הבדלה בציבור, אף שאינו יוצא ידי חובה באותה הבדלה – יזהר גם כן שלא יתעסק בענינים אחרים בזמן ההבדלה, ע"מ שאחרים היוצאים י"ח בהבדלה לא ילמדו ממעשיו ויחשבו שמותר להתעסק בשאר דברים בזמן הבדלה, וכן יכוף ידיו כדין בברכת האש וכדו' ע"מ שהרואים, שלא יודעים שאותו אדם חשוב לא יוצא ידי חובה בהבדלה הזאת, יחשבו שאין לעשות זאת.
הבדלה בבהכ"נ ורוצה להבדיל בביתו
פג. השומע "הבדלה" בבית הכנסת ובדעתו לשוב ולהבדיל בביתו – לא יתכוון לצאת ידי חובה בהבדלת בית הכנסת, וטוב יותר אם יכוון בדעתו לא לצאת ידי חובה ב"הבדלה" זו.
עדיף להבדיל לעצמו
פד. טוב יותר לכל אדם להבדיל ולהוציא את עצמו ידי חובה מאשר לצאת ידי חובה ב"הבדלה" שעושה חברו בבית הכנסת, משום שמצווה בו יותר מבשלוחו. ועל כן, השומע "הבדלה" בבית הכנסת, אפילו שאינו צריך להבדיל לאחרים – טוב יעשה אם יתכוון לא לצאת ידי חובה ב"הבדלה" זו ויבדיל בביתו.
ש"צ שהתכוון לא לצאת י"ח
פה. שליח ציבור שהבדיל בבית הכנסת והתכוון לא לצאת ידי חובה בהבדלת עצמו – יכול לחזור ולהבדיל לעצמו בביתו.
