פרשת "זכור"
נא. שבת שלפני פורים קורא המפטיר קריאת "זכור" בפרשת "כי תצא" מ"זכור את אשר עשה" עד "לא תשכח". הטעם לקריאת פרשת "זכור" לפני פורים – לסמוך את מחיית עמלק למחיית המן, כדכתיב: "והימים האלה נזכרים ונעשים".
גדר החיוב
נב. החיוב לקרוא פרשת "זכור" הנו חיוב מדאורייתא. ולכן בנוסח ה"לשם יחוד" אומרים: "הרי אנו באים לקיים מצות עשה".
ספר תורה מהודר
נג. יש להזהר לקרוא פרשת "זכור" בספר תורה המהודר ביותר, משום שזו מצווה דאורייתא [מה שאין כן בקריאת פרשת "שקלים", אז אפשר להסתפק בספר תורה כשר ומוגה].
חשיבות הקריאה
נד. כתב "תרומת הדשן" שאדם שיש לו אפשרות לשמוע אחת משתי קריאות, פרשת "זכור" בשבת או קריאת מגילה בליל פורים – ישמע קריאת פרשת "זכור" ולא קריאת מגילה.
"לשם יחוד"
נה. טוב לומר "לשם יחוד" לפני קריאת פרשת "זכור", ויש שאין אומרים, וכל אחד ואחד יעשה כמנהגו.
קריאה בקול רם
נו. יזהר הקורא לקראה בקול רם, כדי שכל הקהל ישמע את קריאתו.
כוונה לצאת ידי חובה
נז. הציבור צריך לכוון לצאת ידי חובה בקריאת השליח ציבור וגם הוא צריך לכוון להוציאם ידי חובה. ועל כן, טוב להכריז על כך לפני הקריאה.
סומך בקריאת "זכור"
נח. כאשר הקורא בבית הכנסת אינו מדייק במילות הקריאה בתורה – מותר לעמוד לידו ולקרוא את המילים בלחש גם בקריאת פרשת "זכור", אך רק באופן שלא יפריע לו.
קריאה בנוסח שלו
נט. טוב שכל אחד ואחד ישתדל לשמוע קריאת פרשת "זכור" בספר תורה ובניגון לפי מנהג עדתו. ובדיעבד יוצאים ידי חובה בכל ספרי תורה ובכל סוגי הקריאות.
קריאה בנוסחים שונים
ס. יש נוהגים לקרוא פרשת "זכור" כמה פעמים ובכל פעם על פי מסורת של עדה אחרת. וטעם הדבר הוא, שבפרשת זכור חיוב הקריאה הוא מדאורייתא אליבא דכו"ע.
סדר הקריאה בכמה נוסחים
סא. כאשר קוראים פרשת "זכור" בכמה נוסחים, רצוי שהעולה הראשון יברך ברכה ראשונה ויקרא על פי הנוסח שלו. אחריו יעלו השני והשלישי ויקראו כל אחד על פי הנוסח שלו, ובסוף יברך הקורא הראשון ברכה אחרונה.
"זכור" לנשים
סב. יש אומרים שנשים פטורות מקריאת "זכור", וכך נהגו הספרדים. ועל כן, נשים הבאות לשמוע קריאת פרשת "זכור" יחשבו בליבן שהן לא מקבלות עליהן דבר זה כנדר. יש אומרים שנשים חייבות לשמוע קריאת פרשת "זכור", וכך נהגו חלק מהאשכנזים.
עמידה בקריאה
סג. מובא בספר "אוצרות חיים" לגאון עוזנו בעל בן איש חי שיש לעמוד בקריאת פרשת "זכור", אך לא נהגו לעמוד בקריאת פרשת "זכור". אמנם, אדם שמכוון טוב יותר כשהוא עומד. יעמוד בקריאה, ואדם שמכוון טוב יותר כשהוא יושב – ישב. והעיקר – לא לעשות מזה מחלוקת.
שכחו לקרוא פרשת "זכור"
סד. לא קראו פרשת "זכור" בשבת שלפני פורים – יכוונו לצאת ידי חובת מצות "זכור" בקריאת זכור בפרשת "כי תצא", וי"א שיוצא ידי חובה גם בקריאת התורה של פורים.