חשיבותה
יא. בשעת קריאת "עשרת הדברות" צריך כל אחד מן השומעים לתת אל ליבו את גודל המעמד, בבחינת: "וירא העם וינועו", ולחשוב שהוא עומד בהר סיני ומקבל תורה בקדושה ובטהרה באימה ובזיע.
תרגום
יב. יש נוהגים לקרוא לפני קריאת "עשרת הדברות" את תרגומו של רבנו סעדיה גאון, ויש נוהגים לומר לפני הקריאה אקדמת "כל עמא דבית ישראל אציתו ושמעו".
העולה לקריאה
יג. יש נוהגים להזמין את הרב או תלמיד חכם או זקן הנמצאים במקום לקריאת "עשרת הדברות". ויש נוהגים למכור את העלייה למרבה במחיר, ויש בזה משום כבוד התורה ולומדיה וכן סיוע בהוצאות השוטפות של בית הכנסת, וכל מקום ימשיך לנהוג כמנהגו.
קריאתם על ידי הציבור
יד. בחג השבועות נהגו בקצת קהילות, שכל הקהל קורא בקול רם את עשרת הדברות, החל מן הפסוק: "וידבר אלוקים" ועד לסוף "עשרת הדברות". אולם בשאר שבתות השנה – לא נהגו לעשות כן. וכפי שכתב הרב שלמי חגיגה: "בשאר שבתות השנה כשקורין עשרת הדברות בפרשת יתרו – יש לבטל המנהג לאומרם בציבור", ובימינו לא נוהגים הקהל לקרוא "עשרת הדברות" בקול רם לא בחג השבועות ולא בשאר שבתות השנה.
עולה אחד
טו. מעלים עולה אחד לקריאת "עשרת הדברות" מתחילתן ועד סופן, ואין מחלקים את קריאת "עשרת הדברות" לכמה עולים, ואפילו אם יש שם הרבה מתפללים המבקשים לעלות לתורה באותה שבת, עולה אחד עולה לקריאה זו מתחילה ועד סופה.
[וכן אין מפסיקים בקריאת "שירת הים" להעלות עולים נוספים אלא עולה אחד קורא מתחילתה ועד סופה, וכן בפרשת אלה מסעי בסדר המ"ב מסעות, שאין להפסיק בהם].
טעמי המקרא
טז. ישנם שני סוגי טעמים לקריאת "עשרת הדברות" המכונים: "טעם תחתון" ו"טעם עליון". טעמי "טעם תחתון" הם טעמי המקרא הרגילים על פיהם קוראים בתורה כל השנה כולה. טעמי "טעם עליון" הם טעמים מיוחדים על פיהם מתחלקת הקריאה כך שכל דיבור "מעשרת הדברות" הוא פסוק אחד בפני עצמו [למעט שתי הדברות הראשונות שנקראות שתיהן כפסוק אחד]. חלוקה זו משפיעה גם על הטעמים המופיעים בפסוקים וגם על ניקוד הפסוקים.
זמני "טעם עליון"
יז. בחג השבועות נוהגים לכל הדעות והעדות והמנהגים לקרוא את "עשרת הדברות" ב"טעם עליון". בפרשת "יתרו" ובפרשת "ואתחנן" נוהגים הספרדים לקרוא ב"טעם עליון" וחלק מן האשכנזים נוהגים לקרוא ב"טעם תחתון".
בדיעבד
יח. מן הדין אין זה משנה אם קראו ב"טעם עליון" או ב"טעם תחתון". כמו כן קריאה ב"טעם עליון" אינה מעכבת אפילו לא בחג השבועות. ועל כן, בין אם קראו ב"טעם עליון" ובין ב"טעם תחתון" – יצאו ידי חובת הקריאה, ואין צורך לקרוא שוב.
נזכר תוך כדי קריאה
יט. שליח ציבור שהתחיל לקרוא בטעם תחתון ונזכר תוך כדי הקריאה שיש לקרוא בטעם עליון – ימשיך בטעם עליון. התחיל ב"טעם עליון" והחליף בטעות ל"טעם תחתון" ונזכר שיש לקרוא ב"טעם עליון" – יסיים את הקריאה ב"טעם עליון".
יחיד
כ. מנהגנו לקרוא "עשרת הדברות" ב"טעם עליון" דווקא כאשר קוראים מתוך ספר תורה בציבור. אמנם, יחיד הקורא את "עשרת הדברות" – קורא ב"טעם תחתון" אפילו אם קורא מתוך ספר תורה.