טעות מעכבת קריאה
ח. ספר תורה שנמצאה בו טעות במהלך הקריאה – מפסיקים לקרוא בו ומוציאים ספר אחר להמשך הקריאה.
סוגי טעויות
ט. מנהג הספרדים – להוציא ספר אחר בכל סוג של טעות, כגון: דיבוק של אותיות או נמחקה אות אחת וכן כאשר אות אחת חסרה או יתירה. ומנהג האשכנזים – להקל בחסרות ויתרות אם לא משתנה משמעות המילה או מבטא קריאתה, כגון: כאשר המילה "אבותינו" נכתבה "אבותנו" או ההיפך – אין מוציאים ספר אחר למנהגם, משום שאין ביניהן שינוי משמעות. כמו כן מנהג האשכנזים – להקל בדיבוק קל.
ספק דיבוק
י. נמצאו בספר התורה אותיות שהן ספק דיבוק – אין מוציאים ספר אחר במקומו, גם למנהג הספרדים.
הבחנת תינוק
יא. כאשר מתעורר ספק בצורת האות – קוראים לתינוק לומר אם נראה כאות אחת או כשתי אותיות, וכן בשתי המילים.
גיל התינוק
יב. תינוק המבחין צריך להיות כזה שמכיר את צורת אותיות האל"ף בי"ת היטב, אך אינו מבין עדיין את פירוש המילים.
תינוק בפסול ברור
יג. כאשר ברור שמדובר בשתי אותיות דבוקות או שתי מילים מחוברות – לא קוראים לתינוק.
תגים
יד. כתב השולחן ערוך: "צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ, והסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות", וע"פ המקובלים יש להוסיף אותיות: 'בד"ק חיה'.
תגים חסרים
טו. בין למנהג הספרדים ובין למנהג האשכנזים – אין מוציאים ספר תורה אחר אם נמצא שאותיות שעטנ"ז ג"ץ אינן מתוייגות.
ניקוד ה"מסורה"
טז. אין מוציאים ספר תורה אחר אם לא הופיעו בספר התורה נקודות כ"מסורה", כגון בפסוק: "איה שרה אשתך".
עמודות "ביה שמו"
יז. אין מוציאים ספר תורה אחר אם עמודות שצריכות להתחיל באותיות "בי"ה שמ"ו" לא מתחילות כך.
אות שבורה
יח. ספר תורה שנמצאה בו אות שבורה – אין ממשיכים לקרוא בו, ומוציאים ספר אחר במקומו.
ספק בס"ת משוח
יט. הקורא בספר תורה משוח ורואה אות שיש ספק אם נשברה ויש בה נתק או שטיפת סיד כיסתה מעט מהכתב – מותר לנגבה ביום שבת כדי לבדוק אם היא אכן שבורה אם לאו. וכשמנגב האותיות צריך להיזהר מאוד לא לפגוע באותיות בנגיעתו.
כ. במקרה שבו נדבקו היריעות אחת אל רעותה, כגון על ידי סוכריה דביקה וכיו"ב, בשבת – אסור להפריד את היריעות, וביום חול – יזהרו היטב שלא למחוק על ידי כך את שם השם חלילה.