הפניית הגב
נז. יש נוהגים לרדת מן הבימה ופניהם אל הספר, כדי לא להפנות את הגב לספר התורה, כשם שנפרדים מאדם חשוב. ויש מקילים בזה, משום שספר התורה נמצא על הבימה והרי זה כרשות אחרת ומשום כך אין בזה פחיתות כבוד. ואעפ"כ היורד ופניו אל הספר – תבוא עליו ברכה.
נשיקת ידי העולה
נח. יש נוהגים לנשק ידי העולה לתורה בעת שיורד מן הבימה, ובחלק מן המקרים מותר לעשות כן ובחלקם אסור, כדלקמן.
נשיקת ידי ת"ח
נט. מותר לנשק ידי תלמיד חכם בבית הכנסת, משום שזה כבוד התורה ואהבתה.
נשיקת ידי אביו, רבו וקרוביו
ס. מותר לנשק ידי אביו או רבו או שאר קרובים שחייב בכבודם מהתורה, שהרי הקב"ה ציווה לכבדם, ובכך שמכבדם הרי הוא עושה רצונו של הקב"ה ומכבדו, אך לא ינשק ידי קרוביו שאינו חייב בכבודם מן התורה.
נשיקת ידי מעסיקו
סא. לא ינשק אדם את ידי מעסיקו אחרי שעלה לתורה, ובמקום שרגילים בכך – טוב להסביר להם בדרכי נועם את האיסור שבדבר. ואם הוא חושש שדבר זה יביא לידי מחלוקת או שיתרעמו עליו – מותר לעשות כמותם וכמנהגם.
נשיקת פני העולה
סב. אין לנשק את העולה לתורה בפניו, וכן העולה לא ינשק אחרים בפניהם. אמנם, אם רואה שאם לא יעשה כן עלול לבוא לידי מחלוקת או שיתרעמו עליו – מותר לנשקם.
