העומדים על הבימה
מא. למנהג הספרדים צריכים לעמוד על הבימה לפחות שניים בשעת קריאת הפרשה: העולה והקורא בתורה [בין אם הקורא בתורה קורא את העלייה ובין אם העולה קורא]. למנהג האשכנזים עומדים שלושה על הבימה: הגבאי, העולה והקורא בתורה.
חובת עמידה בקריאה
מב. הקורא בתורה וכן העולה לתורה – צריכים להשאר עומדים משך כל זמן הקריאה בתורה.
להישען או לסמוך
מג. אסור לעומדים על הבימה להשען ולא לסמוך את גופם על הבימה או על דבר אחר, אפילו לא סמיכה קלה כל זמן שספר התורה מונח על הבימה, משום שיש לנהוג בתורה ובקריאתה באימה.
היתר להשען
מד. כאשר ספר התורה ארוך והקורא או העולה צריכים להשען על הבימה כדי לראות היטב את האותיות בראש העמודה, וכן כאשר הספר רגיל אך הם קצרי רואי, או כאשר אחד מהם זקן או חלש "ונראה לכל שאין סמיכה זו דרך גאווה" – מותר להשען או לסמוך את הגוף על הבימה.
סמיכה על הבמה
מה. במקרים שמותר לקורא ולעולה להישען או לסמוך את הגוף על הבימה, צריכים להקפיד: א. לא להשען על המפה שעל הבימה אלא על הבימה עצמה. ב. לא להטיל את כל כובד משקל הגוף על הבימה, כך שאם תינטל הבימה ישאר הנשען לעמוד ולא יפול.
