תיקון תוך כדי קריאה
ח. יש להעמיד לצד שליח הציבור אדם הבקי בכללי הדקדוק לתקן את הקריאה בעת הצורך. ויש להקפיד שרק אותו בקי יתקן את הקריאה, ואילו שאר הציבור לא יתקנו ולא יפריעו ולא ירעישו בשעת הקריאה.
החזרת שליח ציבור
ט. מחזירים את שליח הציבור על הקריאה בכמה מקרים, כדלהלן:
א. דילג או השמיט אות או תיבה.
ב. טעה בקריאת הניקוד באופן שמשנה את משמעות המילה.
ג. טעה בקריאת הטעמים באופן שהשתנתה משמעות הקריאה.
פסוק ובו שם ה'
י. טעה בקריאת פסוק שיש בו שם ה' [טעות שחוזרים עליה] ותיקנו אותו אחרי שכבר הזכיר שם ה' – יעצור שם ויחזור לקרוא מתחילת הפסוק.
ברך ברכה אחרונה
יא. דילג או השמיט פסוק או תיבה אחת וכבר ברך העולה ברכה אחרונה – חוזר לקרוא אותו פסוק או תיבה בברכה עם שני פסוקים נוספים.
נשמע רעש
יב. נשמע רעש חזק בשעת הקריאה, עד כדי כך שלא שמעו את שליח הציבור, והחסירו פסוק שלם – נוהגים להקל ולהמשיך בלא חזרה על הקריאה, משום שזה לא נחשב דילוג. אמנם, לכתחילה צריך הקורא להמתין עד שיחלוף הרעש.
נמצא שטעו אחרי שסיים לקרוא
יג. טעו בקריאת תיבה אחת [טעות שחוזרים עליה], ונודעה הטעות רק אחרי שסיימו לקרוא – יקראו תיבה זו תוך שלושה פסוקים בלא ברכה.
נמצא שטעו אחרי שהוחזר הספר
יד. טעו בקריאת תיבה אחת [טעות שחוזרים עליה], ונודעה הטעות רק אחרי שהכניסו את ספר התורה להיכל – לא יוציאוהו שוב. מיהו, אם דילג פסוק שלם – חוזרים לקרא פסוק זה עם עוד שני פסוקים.
נשתתק שליח הציבור
טו. נשתתק שליח הציבור במהלך הקריאה ואינו יכול לגמור את הקריאה [כגון: שנצטרד או "בר מצוה" שמתרגש] – יעלה קורא אחר ויקרא ממקום שפסק הראשון.
נשתתק העולה
טז. עולה לתורה שהתחיל לקרוא את עליית עצמו ונשתתק, ואינו יכול להמשיך את הקריאה וכן אינו יכול לברך ברכה אחרונה – יעלה אחר במקומו ויברך תחילה וסוף, ויקרא ממקום שהתחיל קודמו.
נשתתק בעצמו
יז. קרא קריאת עצמו ונשתתק ואינו יכול להמשיך לקרוא בתורה, אך יכול לברך ברכה אחרונה, נחלק הדין: אם קרא שלושה פסוקים – רשאי לברך ברכה אחרונה, והעולה אחריו מברך תחילה וסוף וקורא ממקום שפסק קודמו. לא קרא שלושה פסוקים – אינו מברך ברכה אחרונה, והעולה אחריו מברך תחילה וסוף וקורא ממקום שהתחיל קודמו.
עולה קורא בלחש
יח. בעת ששליח הציבור קורא את הפרשה צריך העולה לתורה לקרוא את הפרשה יחד איתו בלחש, אך יחד עם זאת צריך להיזהר לא להשמיע לאוזניו וכל שכן לא לאחרים.
קריאה מתוך הספר
יט. צריך העולה לתורה לקרוא את הקריאה [בלחש] מתוך ספר התורה דווקא, ולא לשמוע מפי שליח הציבור ולומר את הפסוקים בעל פה. וטעם הדבר הוא ש"דברים שבכתב אין אתה רשאי לאמרם על פה".
דיבור בין ברכה לקריאה
כ. אסור לשליח הציבור לדבר בין ברכת העולה לבין תחילת הקריאה. ובדיעבד, אם דיבר שליח הציבור בעניין הקריאה – אין העולה חוזר ומברך. ואפילו אם דיבר שליח הציבור שלא בעניין הקריאה – אין העולה חוזר ומברך, מדין ספק ברכות להקל.
דיבור באמצע הקריאה
כא. לכתחילה טוב ששליח הציבור לא ידבר במהלך הקריאה אפילו בעניין הקריאה (כגון: במילה שכתיבתה חסר וקריאתה מלא – לא ישאל לקהל אם היא "חסרה"), אלא, ירמוז בעת הצורך בידיו או בעיניו. וכשאין ברירה – יאמר את דברו בקצרה אחרי שהתחיל לקרוא.
"אקדמות" באמצע הקריאה
כב. מנהג האשכנזים לקרוא בחג השבועות "אקדמות", ופעם היה המנהג לאמרן לאחר שהעולה בירך וקרא פסוק אחד. ולמעשה הסכימו הפוסקים שקודם שיברך הכהן יאמרו האקדמות ואח"כ יברך ויקרא הכל.
