הכנת הספרים
עו. כאשר מוציאים שניים או שלושה ספרי תורה – חייב הגבאי להכין את כל ספרי התורה לקריאה לפני התפילה, כדי לא לגרום טורח ציבור בגלילת הספרים בשעת הקריאה.
הוצאתם יחד
עז. כאשר מוציאים שניים או שלושה ספרי תורה – יש להוציא את כל הספרים יחד מן ההיכל לפני הקריאה בספר הראשון.
"מי לא יראך"
עח. כאשר מוציאים שלושה ספרי תורה מן ההיכל, נהגו בירושלים לומר פסוקים מן הנביאים בעת פתיחת ההיכל, כדלהלן: מספר ירמיהו: "מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך. מאין כמוך ה' גדול אתה וגדול שמך בגבורה. וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכילו גוים זעמו", ומספר דניאל: "אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין, מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר". אחר כך מוסיפים: "שמע ישראל", "ה' מלך" ו"אנא ה'". ונהגו כעת לומר כן לא רק בירושלים אלא בכל הארץ ובחו"ל.
קריאה בספר השני
עט. הוציאו שני ספרי תורה וסיימו לקרוא בספר הראשון – אין לפתוח את הספר השני כל זמן שהראשון פתוח או להסיר את המעיל מעל השני, עד לגלילת הראשון.
גלילה למקום קריאה
פ. היו צריכים להוציא שלשה ספרי תורה ואין שם שלושה ספרי תורה אלא שניים – יקראו את פרשת השלישי בספר הראשון ולא בספר השני.
ספרים על הבימה
פא. למנהג הספרדים – בשעת הקריאה בספר הראשון מניחים על הבימה גם את שאר הספרים. למנהג האשכנזים – מחזיקים את השני בידיים עד לגמר הקריאה בראשון.
ספר על הבימה תמיד
פב. למנהג האשכנזים המניחים על הבימה ספר אחד בלבד בשעת הקריאה – אין לסלק את הספר הראשון מן הבימה עד להנחת הספר השני עליה, כדי שלא יסיחו דעתם מן המצוות.
ישיבה במקום הנחת ספר התורה
פג. יש להקפיד לא לשבת על הספסל שמונח עליו ספר תורה [או שאר ספרי קודש] קג, ואפילו אם הספסל מדורג ואינו יושב ממש בגובה ספר התורה – אסור לשבת על אותו ספסל. אמנם, אם הספסל מדורג ומקום הנחת ספר התורה גבוה ממקום הישיבה שלושה טפחים או יותר – מותר לשבת על ספסל זה. ומן הראוי לבנות את הספסל כך שמקום הנחת הספר יהיה גבוה ממקום הישיבה, עשרה טפחים.
