תפילת ערבית של שבת
אמירת "והוא רחום"
נ. אין אומרים "והוא רחום" לפני תפילת ערבית של שבת, וכן לא בערב יום טוב. ובערב יום הכיפורים – אין אומרים "והוא רחום" אפילו אם חל בחול.
"ברכו את ה' המבורך"
נא. מקבלים שבת בענייה על "ברכו". ולכן, מי שלא התפלל מנחה בערב שבת ושמע "ברכו" מהחזן וענה עם הקהל – יש אומרים שאינו יכול להתפלל מנחה, משום שכבר קיבל שבת. אמנם יש אומרים שרק בזמנם היו מקבלים שבת ב"ברכו" אך היום מקבלים שבת ב"בואי כלה". לדעה זו אם ענה "ברכו" בלא כוונה לקבל את השבת, יכול להתפלל מנחה. וכן ההלכה, וכשמתפלל מנחה מחוץ לבית הכנסת. מיהו אם כבר התחיל להתפלל מנחה בתוך ביהכ"נ ואז קיבלו הציבור שבת – אינו חייב לצאת וימשיך בתפילתו.
ברכת "השכיבנו"
נב. בברכת "השכיבנו" – אין חותמין כמו בחול: "שומר עמו ישראל", כיון שברכה זו היא על כללות עם ישראל, וכללות עם ישראל אינם צריכים שמירה בשבת כי השבת מגין עלינו, אלא אומרים: "ופרוס", וחותמין: "ברוך אתה ה' הפורס" וכו', וכן ביום טוב.
טעה בחתימת "השכיבנו"
נג. טעה וחתם את ברכת "השכיבנו" במילים: "שומר עמו ישראל לעד. אמן" במקום: "הפורש סוכת שלום … ועל ירושלים, אמן" – יאמר: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים" וכו' עד סוף הברכה בלי שם ומלכות, ויש אומרים דאם נזכר מיד לאחר תיבת לעד – יאמר מיד: "הפורס סכת שלום" וכו', אבל אם לא נזכר עד לאחר כדי דיבור – אין צריך לאמרו עוד.
"ושמרו"
נד. אחר ברכת: "הפורש סוכת שלום" וכו' מוסיפים שני פסוקי שבת מפרשת "כי תשא": "ושמרו בני ישראל את השבת" וכו' "וביום השביעי שבת וינפש".
פסוקי יו"ט ויו"ט שחל בשבת
נה. ביו"ט אומרים אחרי ברכת: "הפורש סוכת שלום" וכו' שני פסוקי המועדות מפרשת "אמור", פסוק: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" ופסוק: "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל". ובשבת ויו"ט אומרים גם את פסוקי השבת: "ושמרו" וכו' וגם את פסוקי המועדות: "אלה מועדי" וכו' "וידבר משה" וכו'.
פסוק יום הכיפורים
נו. ביוה"כ אומרים אחרי ברכת: "הפורש סוכת שלום" וכו' פסוק יוה"כ מפרשת "אחרי מות": "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם לפני ה' תטהרו". וביום הכיפורים שחל בשבת אומרים גם את פסוקי השבת: "ושמרו" וכו' וגם את פסוק יוה"כ: "כי ביום" וכו'.