בין‭ ‬ברכת ‬המוציא‭ ‬לאכילה

בין‭ ‬ברכת ‬המוציא‭ ‬לאכילה

דיבור‭ ‬בין‭ ‬ברכה‭ ‬לבליעה

לב‭. ‬ אין‭ ‬לדבר‭ ‬אחרי‭ ‬ברכת‭ "‬המוציא‭" ‬עד‭ ‬אחר‭ ‬שבלע‭ ‬חתיכה‭ ‬ראשונה‭ ‬מן‭ ‬הלחם‭. ‬ואפילו‭ ‬אם‭ ‬כבר‭ ‬הכניס‭ ‬כבר‭ ‬את‭ ‬המאכל‭ ‬לפיו‭ ‬והחל‭ ‬ללעוס‭ ‬כל‭ ‬עוד‭ ‬שלא‭ ‬בלע‭. ‬ומכל‭ ‬מקום‭, ‬גם‭ ‬אם‭ ‬דיבר‭ ‬לפני‭ ‬שבלע‭, ‬אפילו‭ ‬בדברים‭ ‬שלא‭ ‬ממין‭ ‬הענין‭ – ‬אין‭ ‬צריך‭ ‬לחזור‭ ‬ולברך‭.‬

דיבור‭ ‬אחר‭ ‬אכילת‭ ‬כזית

לג‭. ‬ לכתחילה‭ ‬נכון‭ ‬להיזהר‭ ‬לא‭ ‬לדבר‭ ‬כלל‭ ‬עד‭ ‬שמסיים‭ ‬לאכול‭ "‬כזית‭" ‬מפרוסת‭ ‬המוציא‭.‬

אם‭ ‬הפסיק‭ ‬בדיבור

לד‭. ‬ דיבר‭ ‬הבוצע‭ ‬דברים‭ ‬שלא‭ ‬קשורים‭ ‬לסעודה‭ ‬אחרי‭ ‬שברך‭ ‬ולפני‭ ‬שאכל‭ ‬בעצמו‭, ‬או‭ ‬אחד‭ ‬הסועדים‭ – ‬צריך‭ ‬הבוצע‭ ‬לחזור‭ ‬ולברך‭, ‬ושאר‭ ‬הסועדים‭ ‬שלא‭ ‬דיברו‭ -‬‭ ‬לא‭ ‬צריכים‭ ‬לחזור‭ ‬ולברך‭.‬

דיבור‭ ‬כשיוצא‭ ‬בברכת‭ ‬חבירו

לה‭. ‬ היוצא‭ ‬ידי‭ ‬חובה‭ ‬בברכת‭ "‬המוציא‭" ‬של‭ ‬חברו‭ ‬ודיבר‭ ‬דברים‭ ‬שאינם‭ ‬קשורים‭ ‬לסעודה‭ ‬לאחר‭ ‬שהחבר‭ ‬בצע‭ ‬וטעם‭ ‬ולפני‭ ‬שהוא‭ ‬עצמו‭ ‬טעם‭, ‬נחלקו‭ ‬הפוסקים‭ ‬אם‭ ‬חוזר‭ ‬ומברך‭ ‬או‭ ‬לא‭. ‬ולהלכה‭ – ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬ומברך‭, ‬משום‭ ‬ספק‭ ‬ברכות‭ ‬להקל‭. ‬אמנם‭, ‬צריך‭ ‬להרהר‭ ‬את‭ ‬הברכה‭ ‬בלבו‭.‬