בין נטילה לברכת המוציא
הפסק בין נטילה להמוציא
ל. קבעו רבותינו ז"ל: "תכף לנטילת ידיים סעודה". ועל כן, אין לדבר בין "נטילת ידיים" לברכת "המוציא" ואין להתעסק בשום דבר. ואפילו בשתיקה לא יפסיק, אלא תכף בגמר הניגוב יברך "המוציא" ויבצע. ובדיעבד אם שהה בשתיקה בין "נטילת ידיים" לברכת "המוציא" – אינו חוזר ומברך.
הפסק בין ניגוב ל"המוציא"
לא. יזהר לכתחילה שלא ישהה בין ניגוב הידיים לברכת "המוציא" זמן כדי הילוך כ"ב אמה. וצריך זריזות רבה כדי להיזהר בכך.