חלה מתוקה בסעודה
סעודה בחלה מתוקה
כ. חייב אדם לאכול "פת" בסעודות השבת ואינו יוצא ידי חובת סעודה בשבת באכילת כזית "חלה מתוקה".
אכילת חלה מתוקה אחרי פת
כא. הרוצה לאכול "חלה מתוקה" בסעודת שבת – צריך לאכול לכתחילה מעט יותר מ"כביצה" או לכל הפחות "כזית" פת ואחריה יוכל לאכול "חלה מתוקה". לחליפין ניתן לקבוע סעודה על "חלה מתוקה" באכילת שיעור קביעות סעודה [כמאתיים ושלושים גרם].
בדיקת החלה קודם שבת
כב. קנה "חלה מתוקה" לשבת ואינו יודע אם מתיקותה רבה או מועטה – יטעם מעט מהחלה בערב שבת [ומכל מקום, כדי לא להיכנס לספק ברכות – יטעם ויפלוט].
ספק חלה מתוקה
כג. קנה "חלה מתוקה" ואינו יודע אם מתיקותה רבה או מועטה ולא טעם ממנה בערב שבת – אינו יכול לברך עליה "המוציא" בשבת. לכן, יברך "המוציא" על חלה רגילה ולא על המתוקה, – יאכל "כביצה" או לפחות "כזית" מן הרגילה ואחרי כן יאכל מן המתוקה.
אירוח ספרדי אצל אשכנזי
כד. ספרדי המתארח אצל אשכנזי הבוצע על "חלה מתוקה" ואכל מעט מן החלה והרגיש בה מתיקות – עליו לאכול שיעור קביעות סעודה ע"מ לצאת יד"ח סעודה כאמור לעיל. אמנם אם אינו יכול לבקש לאכול שיעור קביעות סעודה – יכול לסמוך בדיעבד על הדעה המובאת בשו"ע בשם י"א ויצא ידי חובה באכילת "חלה מתוקה". כל זה בדיעבד, אבל הטוב ביותר אם אפשר שהספרדי יביא אתו כזית פת ממש.