דיני הפתילות
הידור בפתילות
יט. ראוי להדר לעשות את הפתילה מצמר גפן או מפשתן מנופץ, אבל בצמר רגיל השמן אינו נמשך היטב. וכמו כן, מחמירים לא לעשות את הפתילה מקנבוס.
הידור בפמוטים
כ. צריך להדר גם בפמוטי נרות השבת ולעשותם יפים ומהודרים כדברי השו"ע: "יהא זהיר לעשות נר יפה". ולא יעשה פמוטים לנרות שבת פשוטים או עשויים מחרס פשוט. אמנם, במקום שאין לו פמוטים יפים – ידליק בפמוטים שאינם מהודרים, וכשאין ברירה – מותר להדליק אפילו בתפוח אדמה ובו בית קיבול לשמן או לנר.
מקום הנחת הנרות
כא. המדליק נרות רגילים או נרונים, לכתחילה – לא יניחם ישירות על השולחן או על מגש, משום שאין זה בכלל 'נר יפה' אלא על גבי פמוטים, או במקום מוגבה כדי שיהיה בכלל 'נר יפה'. אמנם, אורח שאין לו פמוטים וכן אדם שאין לו ברירה אחרת – יכול להדליק גם ישירות על השולחן או המגש.
נרות לא קלועים
כב. דעת ה'מגן אברהם' שנרות שבת צריכים להיות קלועים זכר לזכור ושמור שבדיבור אחד נאמרו. אך למעשה נוהגים להדליק שני נרות נפרדים. וכשם שלא בודקים את החמץ לאור אבוקה מפני חשש שריפה, כך לא מדליקים נרות שבת בנרות קלועים מחשש שריפה [אף על פי שנרות שבת עומדים במקומם].
הדלקה בנר ריחני
כג. אין להשתמש לנרות שבת בנרות ריחנים המפיצים ריח בשעה שדולקים.
נתינת מים בשמן
כד. מותר לתת מים בכוס נר השמן מערב שבת, אם הכוונה היא שהמים יגביהו את השמן ולא שהמים יכבו את ניצוצות האש, אבל אם הכוונה היא שהמים יכבו את ניצוצות האש – אסור לתת מים בנר השמן אפילו מערב שבת. ולכן אדם שנותן מים בנר השמן בערב שבת – יכוון שעושה זאת כדי שהמים יגביהו את השמן ולא כדי שיכבו את האש.
שלהבת עולה מאליה
כה. צריך להדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה, ועל כן צריך להחזיק את הגפרור הבוער סמוך לפתילה עד שהשמן של הנר נשאב בפתילה ובוער בעצמו.
הכנת הפתילה להדלקה
כו. המכין את הפתילות להדלקה בין בשמן ובין בנרות צריך לוודא שהפתילה אינה ארוכה מדי, ואם היא ארוכה – צריך לקצץ אותה כדי שלא יעבור זמן רב מההדלקה עד שתעלה הלהבה. ובמיוחד צריך לשים לב לכך ב"נרונים", שם בד"כ הפתילה ארוכה מאוד.
הדלקה בפתיל צף
כז. המדליק נר שמן ולו פתילה המצופה בשעווה – צריך להחזיק את הגפרור הבוער סמוך לפתילה כמה רגעים, כדי שהאש תאחז בפתילה ממש ולא בשעווה שסביבה. ודבר זה מצוי מאוד בימינו ולכן צריך לשים לב לכך.
הדלקה בפראפין
כח. אם מדליק נר פראפין והפתילה מרוחה בפרפין – אין צורך להדליק את רוב הפתילה היוצאת, ואם אינה מרוחה בפרפין – צריך להדליק את רוב הפתילה.
הבהוב הפתילה
כט. יש נוהגים להדליק את הפתילה ולכבותה בע"ש כדי שכאשר האשה תדליקה, האש תיתפס בה מיד ודבר זה יקל על האשה את ההדלקה, ופעולה זו נקראת: "הבהוב" הפתילה. אמנם, לספרדים – אין צורך ל"הבהב" את הפתילה.