זמן ההדלקה בחגים
זמן הדלקה ביו"ט
כט. לכתחילה תדליק האשה נרות "יום טוב" בזמני הדלקת הנרות לערב שבת, כלומר, ארבעים דקות לפני השקיעה בירושלים או חצי שעה בחיפה ובצפון או עשרים וחמש דקות לפני השקיעה בשאר חלקי הארץ, כפי שמתפרסם בלוחות השנה [למרות שמותר להעביר מאש לאש ביום-טוב – ראוי להדליק את נרות יום-טוב לפני השקיעה].
איחור בהדלקת יו"ט
ל. אשה שלא הדליקה נרות ביו"ט (שאינו חל בשבת) בזמן ההדלקה – יכולה להדליק גם אחר כך, אך תשתדל להדליק לפני שיגיע בעלה מבית הכנסת, ולכל הפחות לפני הקידוש, ואם לא הדליקה – תדליק כל זמן שעדיין הם אוכלים ויכולים להנות מאור הנרות.
מלאכה במדליקה מוקדם
לא. אשה שמדליקה נרות אחרי הזמנים שמתפרסמים בלוחות, ולא קיבלה על עצמה עדיין את קדושת יום טוב, ועדיין לא הגיע זמן השקיעה – יכולה להבעיר אש כדי להדליק את הנרות אחרי כן.
מלאכה במדליקה בשקיעה
לב. אבל אם קיבלה על עצמה קדושת "יום טוב", או שמדליקה אחרי השקיעה – אינה יכולה להבעיר אש כדי להדליק את הנרות וצריכה להדליק נרות ע"י העברה מאש לאש, וכן אם קיבלו כבר יו"ט בבית כנסת, שהיא או בעלה רגילים להתפלל בו – אינה יכולה עוד להבעיר אש, ואע"פ שהיא עצמה עדיין לא קיבלה יו"ט, כיון שקבלת היו"ט של הציבור מחייבת גם אותה.
הנחת הגפרור אחר הדלקה
לג. המדליקה נרות אחרי שקיעת החמה או שקיבלה על עצמה קדושת "יום טוב" ומדליקה נרות בהעברה מאש לאש – צריכה להזהר לא לכבות את גפרור ההעברה. ולכן, אחרי ההדלקה תניח את הגפרור בעדינות על מגש מתכת או על הרצפה, אך לא תזרוק אותו, שמא יכבה.
זמן ההדלקה כשחג ושבת יחד
לד. זמן הדלקת הנרות בחג שחל בשבת, וכן ביום הכיפורים, הינו כזמן הדלקת הנרות בכל ערב שבת.