הפסק טהרה בערב שבת
זמן הפסק בערב שבת
כד. אשה שצריכה לעשות הפסק טהרה בערב-שבת – תעשנו לפני הדלקת הנרות, ותניח מוך דחוק מיד אחרי הפסק הטהרה עד אחרי צאת הכוכבים.
"הפסק" אחר הדלקה
כה. אשה שבדקה אחרי שהדליקה נרות וקבלה שבת אך לפני השקיעה – בדיקתה מועילה בדיעבד. ואף-על-פי שיש במעשיה סתירה [שהרי הפסק טהרה צריך להיות לפני תחילת היום הראשון לשבעת הנקיים, שבמקרה זה הוא שבת, ואשה זו כבר קבלה עליה את השבת] – בדיקתה מועילה, לפי שבקבלת-שבת אין מתחדש לאשה יום חדש, אלא נאסרים עליה כל איסורי השבת.
"הפסק" אחר תפילת ערבית
כו. אשה שהתפללה ערבית של שבת (מבעו"י) ועשתה הפסק טהרה אחרי התפלה אך לפני השקיעה – בדיקתה מועילה בדיעבד. ואפילו אם כל הצבור התפלל ערבית וקבל עליו את השבת – מועילה הבדיקה מהסיבה דלעיל [וכן הדין ביום חול, כשהתפללה ערבית של חול לפני השקיעה].
בדיקה בשעת הדחק
כז. אולם מכיון שיש חולקים על דין זה ואומרים שאחרי שקבלה עליה שבת או אחרי שהתפללה ערבית אינה יכולה לעשות הפסק טהרה, על כן לא תעשה כך אלא מחוסר ברירה, כגון כאשר בדקה לפני ערבית או לפני קבלת שבת ולא נמצאה נקיה ועכשיו מבקשת לבדק עצמה שנית, וכל כיוצא בזה.
בדיקה בנחת אחר הדלקה
כח. כאשר זמנה של האשה לפני הדלקת הנרות דחוק, ויש חשש שאם תבדוק לפני הדלקת הנרות לא תהיה בדיקתה יסודית, אלא בחיפזון ובקוצר רוח – עדיף שתדליק נרות-שבת לפני הבדיקה ותתנה לפני ההדלקה שאינה מקבלת שבת בהדלקה זו ואחר כך תעשה הפסק טהרה בנחת ובמתינות, ותסיים לפני השקיעה. וכשתגמר את הבדיקה תקבל עליה את השבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת" או שתאמר: "הריני מקבלת עלי את קדושת השבת".