גזיזת ציפורנים בע"ש
קציצת ציפורניים
מ. מצווה לקצוץ את ציפורניו בערב שבת.
סדר הגזיזה
מא. יש שכתבו שיש ליטול הצפורניים בסדר הבא: בדאג"ה בימין (מתחילים באצבע השניה שהיא "אצבע" ואח"כ הרביעית וכו'), ובשמאל דבהג"א (מתחילים בקמיצה). אך האר"י לא חשש לכך. ולכן מי שלא נהג להקפיד בכל הנ"ל- יעשה כרצונו, ומי שנהג להקפיד – ימשיך במנהגו. ואנו לא מקפידים באזהרות אלו ונוטלים ציפורני ידים ורגלים אפילו ביום אחד.
מב. יש אומרים שלא לקוץ צפורני ידיו ורגליו ביום אחד, ולכן נוהגים לקוץ צפרני הרגליים – ביום ה' והידים – ביום ו'. אך האר"י – לא חשש לכך.
מג. נכון להקפיד ליטול את צפורני יד ימין קודם לשמאל.
זמני קציצת צפורנים
מד. מותר לקצוץ ציפורני ידיו ורגליו כבר ביום חמישי. אולם טוב לקוצצן בערב שבת [ואין זה משנה אם לפני חצות או אחר חצות].
מה. יש מקפידים לא להסתפר ולא ליטול צפורנים בראש חודש אף כשחל בע"ש. ויש שלא חוששים לכך. ואולם אם הצפורנים ארוכות כ"כ עד שיוצאות מחוץ לבשר – יש לגזזן בע"ש אף בר"ח.
זריקת ציפורניים
מו. אין לזרוק ציפורניים שנקצצו על הרצפה במקום שעוברים ושבים. וכן כשקוצץ ציפורניו – לא יניחם על בגדיו או מנעליו אלא על מגבת נייר וכדו' בזהירות כך שלא יתפזרו, ויזרקם בבית הכסא ויוריד עליהם מים.
נפילת ציפורן
מז. ציפורן שנפלה על הרצפה או על שטיח. יש להשתדל למוצאה ולהשליכה לבית הכסא. אם קשה למוצאה – יטאטא את הרצפה או השטיח [או ינערו] כדי שלכה"פ יזיזה ממקומה, משום שציפורן מזיקה רק כשהיא נשארת במקום נפילתה.
נט"י אחר קציצת צפורנים
מח. יש ליטול ידים אחרי קציצת הציפורניים. ואין צורך ליטול בכלי ודי ליטול ישר מהברז, וכן אין צורך ליטול שלוש פעמים על כל יד. והמחמיר ליטול ג' פעמים – תבוא עליו ברכה, ובפרט אם ציפורניו היו עודפות על הבשר.
