שכר שבת ותנאיו
שכר שבת בנפרד/בהבלעה
יב. אסור לקחת "שכר שבת", כלומר דמי שכירות עבור מה שמשכיר לשבת בנפרד. ועל כן, בכל המקרים שמותר להשכיר כלים לגוי [כפי שנתבאר לעיל] ההיתר הוא דווקא כאשר אין היהודי נוטל שכר עבור יום השבת בפני עצמו אלא בהבלעה בתוך שאר ימים, כגון: כשמשכיר לתקופה של חודש או שבוע ואומר בשעת ההשכרה: בעד כל שבוע או חודש תן לי כך וכך.
שכר שבת על כלים
יג. אסור ליטול "שכר שבת" [בפני עצמו], בין עבור שכירות כלים שעושים בהם מלאכה ובין עבור שכירות כלים שלא עושים בהם מלאכה, כגון שכירת יחידת דיור.
השכר אסור ליהודי ולגוי
יד. האיסור לקחת "שכר שבת" בנפרד, הוא בין על שכירות לגוי ובין על שכירות ליהודי.
השכרה לתקופה קצרה
טו. מותר להשכיר לגוי [כפי שנתבאר לעיל] גם לתקופות קצרות מאוד כמו יומיים או שלושה ובתוכם שבת, בתנאי שלא לוקח "שכר שבת" בפני עצמו אלא בהבלעה.
חישוב ימי השכירות
טז. אסור להשכיר לגוי לתקופה כאשר חישוב דמי השכירות נעשה לפי ימים ובתוך ימי ההשכרה יש שבת [כגון כשאומר בשעת ההשכרה: תן לי כך וכך לכל יום]. ואיסור זה נכון גם כאשר משכיר לגוי לתקופה ארוכה [חודש או שנה] והגוי משלם עבור כל התקופה בפעם אחת. והטעם לכך הוא שכאשר מחשב את דמי השכירות לפי ימים נמצא שמשלם עבור שבת בנפרד ולא בהבלעה.
שכירות חדר במלון
יז. טוב שהשוכר חדר במלון לשבת, יכוון שהתשלום הוא עבור ערב שבת ומוצאי שבת, כדי לא לשלם שכר שבת.