הכהנים המוזהרים

א. אזהרה לכהן – כל כהן מוזהר שלא להיטמא למת, ולא להיכנס לבניין שיש בו מת, ולא להיטמא באיבר מן האדם החי, ואפילו אם האיבר הוא של הכהן עצמו[1].

ב. כהן בעל מום – גם לכהן בעל מום אסור להיטמא למת באופנים הנ"ל[2].

ג. כהן קטן – אין חיוב להזהיר כהן קטן שלא ייטמא למת, אלא אם כן הקטן הגיע לגיל חינוך. אמנם אסור לטמא אפילו כהן קטן בידיים. ובכל מקרה חייב האב לגדלו בקדושה[3].

ד. כוהנת – מותר לכוהנת להיטמא למת[4].

ה. מעוברת – אישה מעוברת – יש אומרים שמותרת להיטמא למת ויש אוסרים, וראוי להיזהר היכן שאפשר[5].

[1] שו"ע יו"ד סי' שס"ט סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.
[2] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ב'.
[3] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' א'. שו"ע או"ח סי' שמ"ג סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.
[4] שו"ע יו"ד סי' שע"ג סעי' ב'. עוד יוסף חי פרשת תצוה סעי' ו'.
[5] ברכ"י או"ח סי' שמ"ג סעי' ד'.
דילוג לתוכן