״אתה חוננתנו״

"אתה חוננתנו"

א. הבדלה – לדעת הרמב"ם[1] מצות עשה מהתורה להבדיל במוצאי שבת בדיבור (בתפילה), ומדברי סופרים צריך להבדיל גם על היין, ויש אומרים שההבדלה שבדיבור (דהיינו בתפילה) וההבדלה על היין – שניהם מתקנת חז"ל[2].

ב. הבדלה ב"אתה חוננתנו" – את נוסח ההבדלה תיקנו לומר בתוך ברכת "אתה חונן" בתפילת ערבית במוצאי שבת ובמוצאי יו"ט, דהיינו מתחיל: "אתה חונן לאדם ומלמד לאנוש בינה" ומתחיל לומר את נוסח ההבדלה, דהיינו "אתה חוננתנו" וכו' וממשיך אח"כ: "וחוננו מאיתך" וכו'[3].

ג. שכח לאומרה – אם שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" ונזכר בסוף ברכת "אתה חונן" וכבר אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא הזכיר תיבת "ה'" – אומר במקום "אתה חוננתנו" וכו', ואח"כ חוזר ואומר: "וחוננו מאיתך" וכו'[4].

ד. אם נזכר שלא אמר "אתה חוננתנו" אחרי שהזכיר כבר תיבת "ה'" של סיום ברכת "אתה חונן", וכן אם כבר סיים את הברכה – אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו, כיון שעתיד להבדיל על הכוס[5].

ה. השלמתה ב"שומע תפילה" –אם לא אמר "אתה חוננתנו" בברכת "אתה חונן" יכול לאומרה בברכת "שומע תפילה" כיון שכיום יש בנוסח "אתה חוננתנו" תפילה ובקשה שאנו אומרים: "כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות… כך פדנו והצילנו" וכו'[6].

ו. אם לא אמר בתפילה "אתה חוננתנו" – אסור לו לעשות שום מלאכה עד שיבדיל על הכוס או עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות. ואכילה ושתייה אסורים עד שיבדיל על הכוס[7].

ז. אשה – גם אישה חייבת לומר "אתה חוננתנו" וכו' בתפילה, ואם אינה מתפללת תפילת ערבית במוצאי שבת צריכה לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" לפני שתתחיל במלאכה[8].

ח. שכח ואכל – אם טעה ולא אמר "אתה חוננתנו" בתפילה, ובנוסף טעה ואכל או טעם לפני שהבדיל על הכוס – קנסו אותו, וחייב לחזור ולהתפלל ולומר "אתה חוננתנו", ואח"כ יבדיל על הכוס. ואם טעה והבדיל על הכוס קודם שחזר להתפלל – אינו חוזר ומתפלל[9].

ט. כשאין לו כוס להבדלה – אם שכח ולא אמר "אתה חוננתנו", והוא נמצא במקום שאין לו כוס להבדיל עליו, והוא יודע שגם למחרת, ביום ראשון, לא יהא לו כוס להבדלה – חוזר ומתפלל ערבית ואומר "אתה חוננתנו" ואח"כ יוכל גם לאכול[10].

י. שכח במוצאי תשעה באב – אם במוצאי שבת חל תשעה באב – אומרים "אתה חוננתנו". ואם שכח ולא אמרו ב"שומע תפילה" וסיים תפילתו – אינו חוזר ומתפלל, אעפ"י שלא מבדיל על הכוס גם למחרת, ביום ראשון. אך ייזהר שלא לעשות שום מלאכה עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול"[11].

יא. מלאכה לאחר אמירתה – יש מי שאומר שאף על פי שהבדיל בתפילה, לא יעשה שום מלאכה עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", וראוי לחוש לסברה זו[12].

יב. מלאכה לאחר "קדושא דסידרא" – לפי הזוהר הקדוש[13] אסור לעשות שום מלאכה עד שיגיע הציבור ל"קדושא דסידרא", דהיינו שיאמרו: "ואתה קדוש" וכו'. ודין זה הוא אפילו אם הבדיל בתפילה ואמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול", וראוי לחוש לזה[14].

יג. אמירה בקול – כשמתפללים במקום שיש עמי הארץ, נוהגים שהש"ץ אומר את כל נוסח "אתה חוננתנו" בקול רם כדי שהציבור יאמרו איתו מילה במילה או שישמעו ויכוונו לצאת ידי חובה[15].

[1] רמב"ם הלכות שבת פכ"ט א', ו'.

[2] בית יוסף סי' רצ"ו. שו"ע שם סעי' א'. כה"ח שם ס"ק א'. משנ"ב שם ס"ק א'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב'.

[3] כה"ח סי' רצ"ד ס"ק ב'. משנ"ב שם ס"ק ב'.

[4] כה"ח סי' רצ"ד ס"ק טו"ב. בא"ח ש"ש פרשת ויצא  סעי' ב'. אחרונים.

[5] שו"ע סי' רצ"ד סעי' א', ד'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא  סעי' ב'.

[6] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ד'. כה"ח שם ס"ק טו"ב. משנ"ב שם ס"ק ו'. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב'. אחרונים.

[7] שו"ע סי' רצ"ט סעי' י' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי'  כ"ד.

[8] שו"ע סי' רצ"ט סעי' י' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' כ"ד.

[9] שו"ע סי' רצ"ד סעי' א' ולחונים עליו.

[10] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ב' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ב', ג'.

[11] שו"ע סי' רצ"ד סעי' ג' ולחונים עליו. בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ג'.

[12] בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' כ"ד. כה"ח סי' רצ"ט ס"ק ט"נ בשם החסד לאלפים.

[13] זוהר בראשית דף ע"ב.

[14] כה"ח סי' רצ"ג ס"ק ז'.

[15] בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' ה'.