ברכת ״השנים״ (״ברכנו״, ״ברך עלינו״)

ברכת "השנים" ("ברכנו", "ברך עלינו")

נ. עניינה של ברכת "השנים" – ברכת "השנים" היא ברכה שנתקנה על הפרנסה, ולכן אם צריך אדם לפרנסה טוב שיתפלל על כך במחשבתו בברכה זו, ואם ירצה יתפלל על כך בפיו בברכת "שומע תפילה"[1].

נא. בברכה זו בקיץ מתחילים בנוסח: "ברכנו", ובחורף בנוסח: "ברך עלינו"[2].

(בכל הדינים לקמן: "ברך עלינו" הוא לפי נוסח הספרדים והוא הדין לאשכנזים שאומרים "ותן טל ומטר")

נב. לימודה – לעולם יסדיר אדם את תפילתו הנאמרת מדי פעם ולא באופן קבוע (אחת לשלושים יום או יותר) ואחר כך יתפלל, ולכן קודם תפילת ערבית של ליל ז' במרחשון, שאז מתחילים לומר "ברך עלינו", יעיין בברכה, ובתפילה עצמה יתפלל מתוך סידור[3].

נג. זמנה – מתחילים לומר "ברך עלינו" מליל ז' במרחשון בארץ ישראל, כיון שחז"ל רצו לתת זמן לעולים בימי חג הסוכות לירושלים, שיספיקו לחזור לבתיהם ללא גשמים. וממשיכים לאומרה עד מנחה של ערב פסח ועד בכלל[4].

נד. בחו"ל מתחילים לבקש גשם רק שישים יום אחרי תקופת תשרי. ומכיון שה"תקופות" מחושבות לפי מהלך השמש, מחשבים אותן על פי לוח אומות העולם שבנוי על פי מהלך השמש (הלוח העברי משלב מהלך השמש והירח יחד). לכן מתחילים לבקש גשמים ולומר "ברך עלינו" בחו"ל ב – 5 בדצמ' למניינם, אם חודש פברואר הוא של 28 יום, ואם חודש פברו' הוא בן 29 יום  – מתחילים לומר "ברך עלינו" ב – 6 בדצמ' למניינם, וממשיכים באמירת "ברך עלינו" עד ערב חג הפסח[5].

נה. טעה בקיץ – בחול המועד פסח ובכל ימות החמה אומר "ברכנו". אם טעה ואמר "ברך עלינו" – צריך לחזור, כיון שגשמים בקיץ הם סימן קללה. וכיצד חוזר[6]?

• אם נזכר שטעה והוא עדיין בתוך ברכת "השנים" – צריך לומר "ברכנו", אפילו אם אמר כבר תיבות "ברוך אתה" ולא אמר תיבת "ה'". וקודם שחוזר צריך לשתוק כדי הילוך ד' אמות, ואחר כך יתחיל מחדש "ברכנו"[7].
• אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" קודם שאמת תיבת "מברך" – יסיים "למדני חוקיך" ויחזור ל"ברכנו".
• אם נזכר אחרי שסיים את הברכה אך קודם שהתחיל תיבת "תקע" – יחזור ל"ברכנו".
• אם נזכר אחרי שהתחיל "תקע" ונזכר אחר כך בכל מקום שהוא עד "יהיו לרצון" האחרון – יפסיק במקום שנזכר, ויחזור לומר "ברכנו" וימשיך את סדר הברכות ("תקע" וכו').
• אם נזכר אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון שסמוך ל"עושה שלום" – יחזור לראש העמידה, אפילו אם עדיין לא עקר את רגליו.
• אם אמר "ברך עלינו" בימים שבין שמיני עצרת לז' במרחשוון – אינו חוזר, כיון שמעיקר הדין הוא זמן שאלת גשמים אלא שלא שואלים אז גשמים משום עולי הרגלים. וכן הוא הדין בחו"ל משמיני עצרת עד יום שישים לתקופה.

נו. טעה בחורף – אם בימות הגשמים, דהיינו אחרי ליל ז' במרחשון, אמר "ברכנו" ולא ביקש גשם – אין בקשתו שלמה, וצריך לחזור ולבקש גשם כדלהלן (וכן הוא הדין בחו"ל אחרי התקופה). אם נזכר קודם שסיים את תפילתו – יכול לבקש גשם גם במקומות אחרים כדלהלן:

• אם נזכר תוך כדי אמירת "ברכנו" – יעצור ויתחיל ברכת "ברך עלינו"[8].
• אם אמר תיבות "ברוך אתה" של ברכת השנים ועוד לא אמר תיבת "ה'"  – ימתין כדי הילוך ד' אמות (כשתי שניות) ויחזור לתחילת "ברך עלינו".
• אם נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" של סיום הברכה אך עוד לא אמר תיבת "מברך" – יסיים "למדני חוקיך" ויחזור ל"ברכנו".
• אם נזכר אחרי שסיים את ברכת "ברכנו" אך עוד לא אמר תיבת "תקע" – יאמר במקום "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך "תקע בשופר"[9]. וטוב לחזור ולומר "ותן טל ומטר לברכה" גם ב"שומע תפילה"[10].
• אם נזכר אחרי שהתחיל "תקע בשופר" – ימשיך עד "שומע תפילה" ויאמר שם "ותן טל מטר לברכה" וימשיך "כי אתה שומע תפילת כל פה" וכו'.
• אם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'" של ברכת "שמע קולנו" – יסיים "למדני חוקיך", יאמר "ותן טל ומטר לברכה", "כי אתה שומע תפילת" וכו'[11].
• אם נזכר אחרי שסיים ברכת "שומע תפילה" אך קודם שהתחיל תיבת "רצה" – יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה", וימשיך "רצה" וכו'[12].
• אם נזכר אחרי שהתחיל ברכת "רצה" – יעצור במקום שנזכר, ויחזור לברכת "השנים" וממשיך משם על הסדר (וביום תענית שאומר "עננו" ב"שומע תפילה" – יאמר "ותן טל ומטר" לפני "עננו"[13]).

נז. טעה במקום חזרתו – אם חזר בטעות ל"שמע קולנו" במקום ל"ברך עלינו" וביקש שם על הגשמים וסיים תפילתו – יכוון לצאת ידי חובה בחזרת הש"ץ מתחילה ועד סוף, או שיחזור להתפלל ויאמר שהוא מתנה שאם אינו צריך לחזור הרי תפילתו היא נדבה[14].

נח. נזכר שטעה בסוף תפילתו – אם נזכר שטעה אחרי שאמר "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון הסמוך ל"עושה שלום" – אפילו אם עוד לא עקר רגליו חייב לחזור לתחילת תפילת י"ח. אבל אם עדיין לא סיים את הפסוק, ואפילו עומד לפני שאמר את המילים "צורי וגואלי" – יכול לחזור לברכת "ברך עלינו"[15].

נט. "ה' שפתי" כשחוזר תפילתו – יחיד שחוזר לתחילת התפילה אינו חוזר לומר "ה' שפתי תפתח" וכו' כיון שכבר הוא בתפילה אלא מתחיל "ברוך אתה" וכו' של ברכת "אבות".

ס. לצאת יד"ח בחזרת הש"ץ – אם יש ש"ץ שאינו מבליע את מילות החזרה, והוא שומע את כל הח"י ברכות של החזרה ומכוון בהם הש"ץ להוציא ידי חובה – יכול השומע לצאת ידי חובה בחזרת הש"ץ, ויענה קדושה ואמן על כל הברכות, אך לא יאמר "ברוך הוא וברוך שמו", ולא יענה אמן על ברכת כהנים. אמנם אינו יכול לשלב תפילתו בתפילת הש"ץ, כגון שנזכר אחרי שאמר "רצה" שטעה – אינו יכול להמתין שם לחזרת הש"ץ ולכוון לצאת בה ידי חובה, אלא יחזור ל"ברך עלינו"[16].

סא. ש"ץ שטעה – ש"ץ שטעה בתפילת לחש ולא אמר "ברך עלינו" – יכול לסמוך על תפילת החזרה ולא צריך להתפלל פעם נוספת בלחש[17].

סב. ספק טעה – מי ששלושים יום התפלל ולא טעה, ולאחר שלושים יום מסתפק אם טעה בתפילתו או לא – סומכים על חזקת שלושים יום ואומרים שלא טעה. אבל אם ברור לו שטעה בתוך השלושים יום – אין כאן חזקת שלושים יום[18] (ועיין לעיל סעיף ל"ו).

סג. אם בתוך השלושים יום נסתפק אם אמר "ברך עלינו", ולאחר שלושים יום, מסתפק שנית – יחזור, ויתנה שאם אינו חייב לחזור הרי זו תפילת נדבה[19].

סד. הדין שחוזר ומתפלל בספק הוא דווקא אם נתעורר לו הספק בתוך תפילת י"ח או סמוך לה, אך אם נתעורר לו הספק רק ב"עלינו לשבח" וכדו' – אינו חוזר[20].

סה. תשעים פעם – אם מסופק אם אמר "ברכנו" או "ברך עלינו" תוך שלושים יום לזמן שהתחילו לשנות את הנוסח בברכת השנים – חוזר. אבל אם אמר תשעים פעם "רופא חולי עמו ישראל" "ברך עלינו" ואחר כך הסתפק – אינו חוזר. וכן הוא הדין בעניין "ברכנו", שמתחילים לומר במוצאי יום טוב ראשון של פסח (ויזהר מלומר את התשעים פעם ביו"ט עצמו שלא יהיה מכין מקודש לחול)[21].

סו. טעה בשבת – אם בשבת טעה והתפלל תפילת י"ח של חול, ובמקום "ברך עלינו" אמר "ברכנו" ונזכר אחרי הברכה: יש אומרים שיחזור להתפלל מ"אתה חונן" עד לאחר "ברך עלינו" ואחר כך יחזור לומר מ"אתה קדשת" וכו' כסדר תפילות השבת, ויש אומרים שלא יחזור ל"אתה חונן" אלא גומר את הברכה שנמצא בה ומתחיל "אתה קדשת", וכן נוהגים[22].

סז. טעה ולא יודע – מי שטעה ונזכר באמצע תפילת י"ח, אך אינו זוכר מה עליו לעשות, אינו יכול לשאול אנשים באמצע התפילה כיון שזה הפסק, אלא ילך בשתיקה ויפתח ספר או סידור ויראה מה ההלכה. ואם המקום שהתפלל בו תפילת י"ח הוא מקומו הקבוע – יחזור לשם וימשיך בתפילתו לפי מה שראה בספר שצריך. ואם מקומו אינו קבוע – יעמוד במקום שבו עיין בספר וימשיך את תפילתו[23].

סח. טעה ולא חזר – מי שלא הזכיר "ותן טל ומטר לברכה" במנחה של יום שישי, ונזכר שטעה רק בליל שבת – אינו מתפלל פעמיים כיון שאין ברכת "ברך עלינו" בתפילת שבת, וגם לא יתפלל תפילת נדבה כיון שאין תפילת נדבה בשבת[24], אלא יכוון לחזרת "מעיין שבע" בערבית של ליל שבת ויצא בה ידי חובה, ויאמר לחזן שיכוון להוציאו ידי חובה, ויזהר לשמוע את כל הברכה[25].

סט. טעה בליל ז' במרחשון – אם בליל ז' במרחשון שכח לומר "ותן טל ומטר לברכה" – טוב שיתפלל תפילת ערבית פעם נוספת, ויתנה שאם אינו חייב לחזור ולהתפלל  – תפילתו השנייה היא בתורת נדבה[26].

[1] כה"ח סי' קי"ט ס"ק  ג'. עוד יוסף חי פרשת בשלח סעי' י"ג.

[2] עפ"י דברי הבית יוסף סי' קי"ז. כה"ח סי' קי"ז ס"ק א' בשם האר"י ז"ל.

[3] ר"ה ל"ה ע"א. שו"ע סי' ק' (לרמ"א אם מתפלל מתוך סידור  – אין צריך להכין).

[4] שו"ע סי' קי"ז סעי' א' והחונים עליו.

[5] בית יוסף סי' קי"ז. שו"ע שם סעי' א'.

[6] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח. שו"ע סי' קי"ז סעי' ג'-ה' ולחונים עליו.

[7] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח.

[8] שו"ע סי' קי"ז סעי' ח'. בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח.

[9] ראבי"ה המוזכר באורך בבית יוסף סי' קי"ד. שלמי ציבור דף קכ"ט. בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח. כה"ח סי' קי"ז ס"ק ל"ד.

[10] ביאור הלכה סי' קי"ד ד"ה "בלא חתימה".

[11] כה"ח סי' קי"ז ס"ק מ"ב.

[12] כה"ח סי' קי"ד ס"ק מ'.

[13] שו"ע סי' קי"ז סעי' ד', ה'. כה"ח שם ס"ק ט"ל. גר"א שם ס"ק י"ב. בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח.

[14] אחרונים.

[15] בא"ח פרשת בשלח סעי' י"ח. כה"ח סי' קי"ז ס"ק מ'.

[16] שלמי ציבור דף קי"ח. ביאור הלכה סי' קכ"ד ד"ה "יכוון".

[17] שו"ע סי' קכ"ד סעי' ב' והחונים עליו.

 [18]שו"ע סי' קי"ד סעי' ח'.

[19] ב"ד ח"א סי' מ"ז. בא"ח פרשת בשלח סעי' ט"ו.

[20] משנ"ב סי' קי"ד ס"ק ל"ח. כה"ח שם ס"ק מ"ח ד"ה "וכתב המו"ק".

[21] שו"ת חתם סופר או"ח סי' כ'. כה"ח סי' קי"ד ס"ק ח"ן. ולאשכנזים שלא משנים את פתיחת ברכת השנים, בין בקיץ בין בחורף, כשרוצים לומר תשעים פעמים יאמרו: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", ולא די לומר רק: "ותן טל ומטר לברכה" (משנ"ב סי' קי"ד ס"ק מ').

[22] כה"ח סי' קי"ז ס"ק ז"ך.

[23] כה"ח סי' ק"ד ס"ק כ"א.

[24] שו"ע סי' ק"ז סעי' י"א. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט"ז.

[25] משנ"ב סי' רס"ח ס"ק כ"ח. כה"ח שם ס"ק נ"ג, נ"ו, נ"ז. שו"ת רב פעלים ח"ד סי' ו'. שו"ע סי' ק"ז סעי' א' והחונים עליו. בא"ח פרשת משפטים סעי' ט"ז.

[26] כה"ח סי' קי"ז ס"ק י'.