בית כסא, מקווה ואמבטיה

בית כסא, מקווה ואמבטיה

קב. בית כסא בשדה – בית כסא שנמצא בשדה, אפילו שהוא מוקף ארבע מחיצות – אסור לקרוא וללמוד כנגדו, ואפילו אם פתחו סגור[1].

קג. בית הכסא בימינו – בית כסא שהצואה אינה נשארת בו, אלא עוברת דרך צינור לבור אחר (כעין בית הכסא שלנו), והוא מוקף ארבע מחיצות – מותר לעסוק בדבר שבקדושה כנגדו כשהפתח סגור, אעפ"י שלפעמים מטילים בו מי רגלים על גבי הקרקע[2].

קד. נקיון המקום מצואה – צריך להיזהר בבית הכסא שהצואה יורדת בו דרך צינור, או בבית כסא רגיל שהצואה נשטפת במים, שלא תישאר צואה בפינות בית הכסא על גבי האבנים ששם או על גבי האסלה של הכסא, כיון שאז אסור לעסוק בדבר שבקדושה כנגד בית כסא כזה אפילו כשהפתח שלו סגור[3].

קה. סתימה בבית הכסא – בית כסא שיש בו סתימה והצואה אינה עוברת בו – אסור לקרוא ולהתפלל כנגדו, אפילו כשהפתח שלו סגור[4].

קו. מחיצות בית הכסא בימינו – יש אומרים שכל המדובר לעיל הוא דווקא אם בית הכסא נמצא באמצע החדר והמחיצות נעשו רק בשבילו, אך בבתי הכסא שבבתים שלנו שהקירות משמשות גם למטרה אחרת – מותר לקרוא כנגדם. ודין זה הוא רק כשאין ריח רע יוצא משם. ולכן נהגו להקל להתפלל וללמוד בבית, אפילו מול הדלת של בית הכסא[5].

קז. ברכה במקווה – נשים המברכות על טבילתן, יכולות לברך בתוך המקווה אם מימיו נקיים ואין בהם ריח רע, ועומקם הוא לפחות בעומק של עשרה טפחים (כמטר בערך)[6].

קח. מקלחת ציבורית – אמבטיה שמתרחצים בה מספר בני אדם יש אומרים שדינה הוא כמרחץ, ולכן יש להיזהר מללמוד או להרהר שם בדברי תורה, ואין ליטול שם ידיים[7].

קט. נטילת ידיים בבית הכסא – במקום שיש כיור בחדר האמבטיה שאסור לקרוא בתוכו או בבית הכסא – יעשה מחיצה בין בית הכסא לכיור או בין האמבטיה לכיור, כדי שייטול שם את ידיו. ויזהר לעשות את המחיצה גבוהה עשרה טפחים לפחות[8].

[1] שו"ע סי' פ"ג סעי' א'. בא"ח פרשת בא סעי' כ"ה.

[2] שם.

[3] שם.

[4] שם.

[5] עפ"י הפוסקים המובאים בכה"ח סי' פ"ג ס"ק ד'. שו"ת הר -צבי סי' מ"ח. אחרונים.

[6] שו"ע סי' פ"ד. כה"ח שם ס"ק ד'. דרכי תשובה יו"ד סי' ר' ס"ק ו'. מחזיק ברכה סי' פ"ד.

[7] עפ"י עוד יוסף חי פרשת בא סעי' ה'. שו"ת חתם סופר יו"ד סי' ר"ז. פתחי תשובה יו"ד סי' ר' ס"ק ג'. אוצר השו"ת סי' פ"ד.

[8] אחרונים עפ"י בית יוסף סי' פ"ג.