ערווה באשה

ערווה באשה 

כ. מקומות המגולים – אומר הזוהר הקדוש באידרא רבא[1]: "קול באשה ערווה, שיער באשה ערווה, שוק באשה ערווה, רגל באשה ערווה, יד באשה ערווה".

• גם לדברי הזוהר, אותו חלק שדרכו להיות מגולה תמיד (ואין בו משום חוסר צניעות) כגון: כף היד, האצבעות, הפנים וכו' – מותר להתפלל כנגדם, ואפילו אם הוא יותר מטפח, ואפילו באשה אחרת שאינה אישתו[2], כיון שלא יבוא לידי הרהור כשמסתכל בהם, כיון שדרכן להיות מגולות.
• ודווקא אם מסתכל שם בדרך אגב, אבל אם הוא מתבונן בה – אסור, ועל זה נאמר[3]: "כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף" (מקום הערווה), ואפילו אם מסתכל בפחות מטפח עובר על[4] "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", וכל שכן שאסור לו לקרוא קריאת שמע כנגדה, וגדול עונשו עד שאמרו[5]: "אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים לא ינקה מדינה של גיהנם"[6].

כא. דבר שבקדושה כנגד מקום שרגילה לכסותו – ערווה באשה הוא אותו מקום שרגילה לכסותו, ועכשיו הוא מגולה, ויש בו שיעור טפח (כ -8 ס"מ). ואיסור זה הוא בכל אשה ואפילו היא אשתו. ואסור לקרוא כנגדו כל דבר שבקדושה[7].

כב. דרך הכיסוי – אותן נשים שדרכן לא לכסות את אותם מקומות שדרכם להיות מכוסים – טועות, ואסור לקרוא כנגדן דבר שבקדושה, ודין זה נוהג גם בנשים שאינן יהודיות[8].

כג. טפח דווקא באשתו – יש אומרים שאיסור ראיית טפח של ערווה הוא דווקא באשתו, ובאשה אחרת אסור אפילו פחות מטפח – ונכון לחוש לדבריהם[9].

כד. בגד דק – אשה שלבושה בגד דק באופן שנראה בשרה מעבר לבגד – אסור לקרוא כנגדה[10].

כה. אשה כנגד אשה אחרת – מותר לאשה לעסוק בדבר שבקדושה כנגד טפח מגולה של אשה אחרת, אפילו אם זה מקום שדרכו להיות מכוסה. והטעם לכך הוא שהרהור שייך רק באנשים שרואים ובאים לידי הרהור ולא בנשים[11].

כו. אשה מניקה – אסור לקרוא דבר שבקדושה כנגד אשתו כשמניקה את בנה, וכל שכן כנגד אשה אחרת. ויש שמקילים לקרוא כנגד אשתו שאינה מקפידה כל כך בשעת ההנקה, כיון שאז מקומות אלו דינם כדין כפות הידיים והרגליים שדרכם להיות מגולים תמיד, ויש שאומרים שכיון שמקפדת על כך שיהיו מכוסים שלא בשעת ההנקה, דינם כמקום המכוסה ואסור לקרוא כנגדה, ולכן לכתחילה לא יקרא כנגדה, ובדיעבד – אם קרא אינו חוזר[12].

כז. קרא כנגד טפח מגולה – אם קרא קריאת שמע כנגד טפח מגולה והתכוון להסתכל שם – יש אומרים שצריך לחזור ולקרוא, ויש שחולקים ואומרים שאינו צריך, אבל אם ראה אך לא התכוון להסתכל שם – בדיעבד יצא ידי חובה, כיון שלא הרהר[13].

כח. קריאה כנגד תמונת אשה – טוב להחמיר שלא לקרוא דבר שבקדושה כנגד תמונה של אשה שיש שם טפח מגולה, והחומרא היא אפילו בתמונת אשה שאינו מכירה (ובמתבונן ודאי שאסור)[14].

כט. דבר שבקדושה במקומות ציבוריים – אם נוסע באוטובוס ורוצה לעסוק בדבר שבקדושה – יעצום את עיניו ויהרהר בדברי תורה, ואם רוצה ללמוד מספר – יאחוז אותו מול עיניו בצורה שלא יוכל לראות את האשה, והוא הדין כשצריך לברך שבע ברכות בחופה ויש שם נשים שאינן לבושות בצניעות[15].

ל. הסתכלות בתכשיט – במקום שבו אין נשים רגילות לענוד תמיד על אצבעותיהן טבעות של אבנים טובות – אסור להסתכל על ידיה של אשה העונדת טבעות או צמידים וכדו' אפילו אם רק רוצה להביט בתכשיט, כיון שאין דרכן בכך – יבוא לידי הרהור[16].

לא. בגדים צבעוניים – אסור להסתכל על בגדים צבעוניים של אשה שמכיר אותה, ואפילו היא אינה לבושה בהם, ויש מי שאומר שהוא הדין בהסתכלות על תכשיטיה, וראוי לחוש לדבריו[17].

לב. האיסור בכל אשה ובכל גיל – בכל הדינים של ערווה באשה, אין חילוק בין אשה נאה לאשה כעורה או בין אשה צעירה לזקנה[18].

לג. גיל שבו מתחיל האיסור – ישנה מחלוקת מאיזה גיל מתחיל האיסור של "טפח באשה ערווה":

• יש אומרים מגיל שלוש.
• יש אומרים מגיל שש
• ויש שאומרים שהדבר אינו תלוי בגיל אלא בדעת בני האדם, שכל זמן שאין בני אדם נותנים דעתם עליהם מחמת קטנותם נחשבות כקטנות, ולכן לדעתם[19] מותר לאב לעסוק בדבר שבקדושה כנגד בתו עד גיל אחת עשרה.

ולהלכה ראוי להחמיר בטפח מגולה בקטנה מגיל שש, וכל זה הוא דווקא לעניין דבר שבקדושה, אבל לגבי חינוך ללבוש צנוע – ראוי לחנכה לכך עוד בהיותה קטנה יותר[20].

[1] זוה"ק האזינו דף קמ"ב ע"א.

[2] ברכות כ"ד ע"א. בא"ח פרשת בא סעי' י"א.

[3] ברכות כ"ד ע"א.

[4] במדבר ט"ו, ל"ט.

[5] ברכות ס"א ע"א.

[6] עוד יוסף חי פרשת בא סעי' ב'. כה"ח סי' ע"ה ס"ק ט'. חזון איש שם סי' ט"ז ס"ק ז'.

[7] שו"ע סי' ע"ה סעי' א'. בא"ח פרשת בא סעי' ח'.

[8] בא"ח פרשת בא סעי' ח'.

[9] שו"ע סי' ע"ה סעי' א' וברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק י', י"א.

[10] עוד יוסף חי פרשת בא סעי' א'. כה"ח סי' ע"ה ס"ק א'. מחזיק ברכה שם ס"ק א'.

[11] שו"ע סי' ע"ה סעי' א' וברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק י"א. משנ"ב שם ס"ק ח'. בא"ח פרשת בא סעי' ט'. חזון איש אורח חיים סי' ט"ז. ולעניין ערווה ממש ראה לעיל סעיף ג'.

[12] חיי אדם כלל ד' אות ז'. כה"ח סי' ע"ה ס"ק ד'. בא"ח פרשת בא סעי' י'.

[13] עוד יוסף חי פרשת בא סעי' א'. פרי מגדים סי' ע"ה במשבצות זהב ס"ק א'. כה"ח שם ס"ק ז', כ"ז. משנ"ב שם ס"ק ד'. בית יוסף שם בשם ר' יונה.

[14] אוצר הפוסקים אבה"ע סי' כ"א ס"ק ג', ד' (עמ' 44).

[15] אחרונים.

[16] עוד יוסף חי פרשת בא סעי' ב'.

[17] שו"ע  אבה"ע סי' כ"א סעי' א'. אוצר הפוסקים שם.

[18] כה"ח סי' ע"ה ס"ק כ"ד.

[19] שו"ע סי' ע"ג סעי' ד'. בא"ח פרשת בא סעי' ח', י"ג. באור הלכה סי' ע"ה ד"ה "טפח מגולה". חזון איש, אורח חיים סי' ט"ז ס"ק ח' בסופו. חסד לאלפים סי' ע"ה ס"ק ח'.

[20] אחרונים.