קדושת ״יוצר״

קדושת "יוצר"

יח. בישיבה – קדושת "יוצר" צריך לאומרה בישיבה, ואם היה עומד – ישב[1].

יט. אמירתה יחד – נוהגים שכל הציבור יאמרו את קדושת "יוצר" יחד, לכן ימתינו לחזן לפני קדושה זו[2].

כ. מתפלל יחיד – גם המתפלל יחידי צריך לומר את קדושת "יוצר", ומכיון שיש חולקים על כך יש לחוש לדבריהם, ולכן יאמר אותה בניגון ובטעמים כאדם הקורא בנביא[3].

כא. אם איחר לתפילה או שמתפלל לאט, ולא קרא את קדושת "יוצר" עם הציבור – יאמר אותה בטעמים כנ"ל[4].

כב. פסוקים בטעמים – לדעת האר"י כל פסוק שנזכר בתפילה צריך לאומרו בטעמים, ולכן טוב להתפלל מתוך סידורי תפילה שבהם פסוקי התנ"ך הם עם טעמים[5].

כג. דקדוק במילים – צריך לדקדק מאוד במילות התפילה ולכן יזהר לומר: "יוצר אור" בבירור ולא יאמר "יצרור", וכן "ובטובו מחדש" וכן "רצון קוניהם". ויאמר: "ומברכין ומשבחין" וכו' עם "ואו" בתחילת התיבה ו"נון" בסופה. וכשיאמר: "בשפה ברורה ובנעימה", יפסיק מעט ואח"כ יאמר: "קדושה כולם כאחד" וכו'. וכן יאמר "קדוּשה" בניקוד שורוק, "לָאל ברוך נעימות"  – בקמץ תחת הלמד, והכוונה לאל הידוע, וכן "לָמלך אל חי וקיים" (בקמץ תחת ה"למד" הראשונה). וכשיאמר: "תִּשבחות ישמיעו" ינקד את ה"תיו" בחיריק. וכשאומר: "בעל מלחמות", ידגיש את ה"עין", ולא ימהר בקריאה שלא יישמע ח"ו "בל מלחמות". ויאמר: "לא נבוש" ולא "למען לא נבוש". ובקדושה יאמר: "והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים"[6].

[1] זוה"ק תרומה דף קל"ב ע"ב. בא"ח פרשת שמות סעי' ב'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק כ'.

[2] שו"ע סי' נ"ט סעי' ג'. בא"ח פרשת שמות סעי' ב'.

[3] שו"ע סי' נ"ט סעי' ג'. ב"י שם בשם הזוה"ק תרומה דף קל"ב ע"ב. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ו', ז'.

[4] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ז'. כה"ח סי' נ"ט ס"ק כ"ב.

[5] עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ז'. כה"ח סי' מ"ט ס"ק ט'. אחרונים.

[6] בא"ח פרשת שמות סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת שמות סעי' ה' בשם האר"י. כה"ח סי' מ"ח ס"ק א', סי' נ"ט ס"ק י"א, י"ב (ואעפ"י שעפ"י כללי הדקדוק יש לנקד אחרת – ישנה מעלה גדולה לכל ניקוד).