זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע

א. תחילת הזמן – תחילת זמן קריאת שמע הוא בעלות השחר, ועשו חז"ל סייג ואמרו שיקרא קריאת שמע מזמן שיוכל לראות את חברו הרגיל עמו קצת, במרחק ארבע אמות ויכירהו[1] (ועיין לעיל בהלכות ציצית פ"ז סעי' מ"ח בשיעור זמן זה).

ב. קודם הזמן – מי שהוא אנוס או שמשכים לצאת לדרך או פועל שמתחיל את עבודתו מוקדם ואין לו אפשרות לקרוא ק"ש בדרכו – מותר לו לקרוא קריאת שמע וברכותיה מזמן שעלה עמוד השחר[2].

ג. כשנעור כל הלילה – ביום הושענא רבא ובחג השבועות שנשארים ערים כל הלילה, צריכים להתפלל תפילת שחרית עם נץ החמה, ואם קשה הדבר – יכולים להקדים ולהתפלל מעלות השחר, ויזהרו שלא להתפלל קודם זמן זה[3]. 

ד. "ותיקין" – מצווה מן המובחר לקרוא קריאת שמע כ"וותיקין", דהיינו מעט קודם זמן נץ החמה, כדי שיסיים את ק"ש וברכותיה עם הנץ החמה, ויתחיל להתפלל שמונה עשרה מיד בנץ החמה, ומי שיוכל לעשות כן מצווה גדולה בידו ושכרו עצום[4]. 

ה. זריזין – מי שלא קרא קריאת שמע כ"וותיקין", צריך להשתדל ולהזדרז לקרותה מוקדם ככל שיוכל כיון ש"זריזין מקדימים למצוות"[5].

ו. זמן הנץ – זמן הנץ החמה הוא כשתראה השמש על הארץ, ורצוי להתחיל קריאת שמע כשש דקות קודם לכן, כדי שיסיים אותה עם ברכותיה עם הנץ, ומיד יסמוך גאולה לתפילה[6]. ויש מי שכתב (ה'בית דוד') שזמן נץ החמה הוא כשעה קודם ראיית גלגל השמש, שזהו זמן מוקדם יותר, ואפשר לסמוך עליו בשעת הדחק[7]. 

ז. סמוך לנץ – אם הקדים הש"ץ וסיים קריאת שמע כעשר דקות קודם נץ החמה או לאחר הנץ – הווי כאילו קראה עם הנץ[8].

ח. יחיד בנץ – אם רגיל להתפלל בנץ החמה, ונמצא במקום שאין שם מניין בשעה זו – יכול להתפלל ביחיד, וישתדל ללכת אח"כ להשלים תשעים אמנים, שלוש קדושות וקדישים, אך לא יעשה כך באופן קבוע[9].

ט. ק"ש של ערבית בבוקר – מי שנאנס ולא קרא ק"ש של ערבית כל הלילה – יכול לקוראה לאחר עלות השחר וקודם נץ החמה, עם ברכותיה הראשונות וברכת "גאל ישראל" אך בלי ברכת "השכיבנו". ואם עושה כך יקרא ק"ש של שחרית לאחר הנץ כדי שלא יעשה שני דברים שסותרים זה את זה[10].

י. סוף זמן ק"ש – סוף זמן קריאת שמע הוא עד סוף ג' שעות זמניות מתחילת היום, דהיינו רבע היום (חישוב שעות זמניות הוא ע"י חלוקת שעות היום – מעמוד השחר ועד סוף (צאת הכוכבים) השקיעה – לשניים עשר חלקים שווים, וכל חלק מהי"ב הוא שעה זמנית). אם עבר זמן זה ולא קראה – יכול לקוראה עם ברכותיה עד סוף השעה הרביעית מתחילת היום, דהיינו עד שליש היום, אבל אז אין שכרו כקורא ק"ש בזמנה. ואם עברו ארבע שעות זמניות ולא קראה – קוראה כל היום כולו בלי ברכותיה[11].

יא. ק"ש בימי החורף – יזהר במיוחד בימי החורף למהר ולקרוא קריאת שמע כיון שהיום קצר, ורביע היום הוא מוקדם[12].

יב. הניעור בלילה – אם היה ער כל הלילה והגיע זמן תפילה, ורואה בעצמו שקשה לו להחזיק את עצמו ער במשך התפילה – ילבש טלית ותפילין ויברך ברכות השחר (עיין לעיל פרק ו' בדיני הניעור בלילה) ויקרא קריאת שמע (בלי ברכותיה) , יחלוץ את התפילין וילך לישון, ויקום סמוך לרביע היום ויתפלל (אך לא יברך פעם נוספת ברכות השחר)[13].

[1] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[2] שו"ע סי' נ"ח סעי' ג'.

[3] בא"ח פרשת וזאת הברכה סעי' ד'. כה"ח סי' תרס"ד ס"ק ו'.

[4] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ו'-ט'. משנ"ב שם ס"ק ו', ח'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[5] שו"ע סי' נ"ח סעי' ב'. כה"ח שם ס"ק י"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'.

[6] שו"ע סי' נ"ח סעי' א'. כה"ח שם ס"ק ו'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' ט"ז.

[7] שו"ע סי' נ"ח סעי' א' ברמ"א שם. כה"ח שם ס"ק י'. שו"ת רב פעלים ח"ב סי' ג', ח"ג סי' ב'. בא"ח פרשת וארא סעי' ג'. בית דוד סי' ל"ו.

[8] סברת מהר"א מני ז"ל בבא"ח פרשת וארא סעי' ג'. תשובות הרמב"ם החדשות סי' רנ"ה.

[9] אחרונים.

[10] שו"ע סי' נ"ח סעי' ה'. כה"ח שם ס"ק כ"א. משנ"ב שם ס"ק כ', כ"א. בא"ח פרשת וארא סעי' ד'.

[11] שו"ע סי' נ"ח סעי' א', ו'. בא"ח פרשת וארא סעי' ה'. ועי' עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז שאפילו אם נאנס ולא קרא ק"ש עד שליש היום – לא יקרא משום סב"ל. וכן הוא בשו"ע שיקראנה בלי ברכות. ועי' כה"ח שם ס"ק ד', ח' בעניין שהיום מתחיל מעמוד השחר, ולא כסברת הגר"א שמתחילים לחשב מהנץ החמה. וכן הוא המנהג בירושלים (עי' נתיבי עם סי' נ"ה). ולעניין ברכות אחר שליש היום – עיין כה"ח שם ס"ק כ"ה והחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח ס"ק ע'. ועי' ביאור הלכה שם ד"ה "קוראה בלא ברכותיה" שנוטה להקל באנוס שיכול לברך עד חצי היום, וכן נראה בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' י"ב, ועיין מ"ש עליו הרב מני ז"ל. ויש ליישב מה שכתב בשו"ת רב פעלים שם עפ"י עוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז.

[12] כה"ח סי' נ"ח ס"ק ה'.

[13] כה"ח סי' נ"ח ס"ק כ"ד.