בן איש חי דרשות – וארא

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם
רבים מקשים דהלא במקראות מפורש שדבר עמהם בשם הוי"ה בכל ההבטחות ובכמה דברים ועוד מה צורך יש לענין השליחות הזאת להקדים דברים אלו ונ"ל בס"ד דמצינו כתוב ה' איש מלחמה וצ"ל איך קורא להשי"ת בשם איש גם למה לא נזכר שם איש אלא רק במלחמה דוקא ונ"ל דידוע כאשר נלחם השי"ת לעמו ישראל באיזה אומה המצירה להם והוא יתברך עושה לישראל נסים לגאלם מידם כאשר היה במצרים ושאר אומות הנה צריך לענין זה הארת שלשה שמות משמותיו יתברך שיהיו משמשין לפעול פעולתם בדבר הגאולה הזאת והם הא' שם אל שהוא בחסד דכתיב חסד אל כל היום אשר פעולת השם הזה הוא לזעום בכוחות הדינין דמתעוררין לקטרג על ישראל להזכיר עונותם באומרם שאין ראוין לגאולה זו ומה נשתנו אלו מאלו ששם אל סגולתו לזעום במקטרגין כמ"ש בזוה"ק ע"פ ואל זועם בכל יום כי הוא חסד לישראל אך זועם בכוחות הדינין והמקטרגים ואחר שזועם בם וסותם פיהם בשם אל אז יעשה הקב"ה את שלו להטיב לישראל ולזו צריך עוד שני שמות הא' שם שדי המשדד המערכות להפיל שר האומה תחלה והב' שם הוי"ה ב"ה לעשות פעולת הנס באיבוד האומה התחתונה למטה לגאל את ישראל מידה בדרך נס וידוע שכל מעשה נס אינו נעשה אלא על ידי שם הוי"ה שהוא פועל למעלה מן הטבע ופרשתי בס"ד הטעם כי שם הוי"ה ככתבו במילואו באלפין עולה מ"ה ובקריאתו עולה ס"ה הרי סך הכל מספר נס ולז"א ויקרא שמו ה' נסי כי הנס אינו נעשה אלא בשם הוי"ה נמצא שלשה שמות הנז' צריכים לגאולת ישראל ביחד שעל ידי פעולות שלהם בזא"ז תושלם גאולת ישראל מיד האומה המצירה ור"ת שלשה הנז' הוא אי"ש לכך בענין המלחמה כשנלחם השי"ת לישראל נקרא איש מלחמה ולז"א בקהלת עת מלחמה ועת שלום כי שני שמות אל שד"י עם האותיות הם מספר שן וצרף עמהם מספר שם הוי"ה עולה מספר שלום לומר בעת המלחמה למטה באומה אז הוא עת שלום למעלה שמתעוררים ג' שמות הנז' אשר מספרם שלום עוד ידוע מ"ש הרב מ"ץ ז"ל בשם הרב הש"ך ז"ל מצאתי כתוב כשהקב"ה עושה נסים נגלים ומפורסמים עושה אותם באספקלריא המאירה כדי שהכל יראום וכענין יצ"מ וכו' אבל האבות עשה עמהם נסים נסתרים לזה היה באספקלריא שאינה מאירה וכו' עכ"ד ע"ש:

והנה כאן כשראה מרע"ה שפרעה סירב והתריס וכפר והכביד העבודה על ישראל נתיירא פן נתבקר פנקסם ע"י כוחות הדינין והמקטרגים שקטרגו עליהם שאין ראויים לגאולה דלפ"ז נראה שלא זעם שם אל בהם גם נראה שלא פעל שם שדי בשר ומזל מצרים להפילו ולכך נתגברו השר והמזל ולז"א למה הריעות וכו' ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך המיוחד הוא שם הוי"ה שבו יהיו הנסים של הגאולה אדרבה הרע לעם הזה ומזה נראה והצל לא הצלת את עמך ב' פעולות של הצלה אחת ע"י שם אל וא' על ידי שם שדי שצריך שתקדים פעולותם לפעולת שם הוי"ה והשיב לו הקב"ה עתה תראה וכו' שזה הסירוב וההתרסה היה לרעתו שאם מודה ועוזב לשלחם איך הייתי מראה גבורתי ועוצם ידי ואחר שבישרו שיעשה מעשה הנסים א"ל אני ה' בעל היכולת לעשות נסים הפך הטבע אחר שפרעה כפר בשמי זה ואמר מי ה' לא ידעתי את ה' וכונתו לומר ששם אל ושם שדי כבר נתעוררו לפעול פעולתם ועתה תתחיל התעוררות של שם הוי"ה ועוד פירוש לו דברים ברורים יותר שאמר וארא וכו' פירוש מה שאמרתי לך עתה תראה הנה זאת ראיה חדשה שלא ראו אותה האבות דאע"פ שעשיתי נסים לאבות לא עשיתי להם נסים גלויים באספקלריא המאירה וכמ"ש הש"ך ז"ל אבל עתה תראה ניסים על ידיך נעשים באספקלריא המאירה וז"ש וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' כלומר השפעתי והארתי להם בכל שלשה שמות שהם שם אל ושם שדי וגם שמי ה' שהוא שם העצם אך עכ"ז לא נודעתי להם ר"ל לא נודעתי להם בגילוי ופרסום באספקלריא המאירה כמו שאני נוהג עמך אלא היה בדרך הסתר ולפ"ז אומרו ושמי ה' מחובר עם הקודם ואינו נמשך עם תיבות לא נודעתי:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל בשער קדושה ביתרון מרע"ה על שאר נביאים דמרע"ה היה עולה עד אצילות ומשם רואה ממש אלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא בדרך מעבר לבד שהאצילות לבדו הוא נמנע וז"ס כי לא יראני האדם וחי ושאר נביאים היו רואין באצילות ע"י התלבשות גמור באורות הבריאה ולא בדרך מעבר כאשר זכה מרע"ה ע"ש נמצא מרע"ה זכה לראיית עולם האצילות בלתי התלבשות ממש בבריאה כי אם רק דרך מעבר לבד ושאר הנביאים לא זכו להשגת האצילות אלא על ידי התלבשות גמור בבריאה ואפילו האבות זיע"א לא זכו כמרע"ה לראות באצילות ממש ע"י הבריאה בדרך מעבר לבד וידוע כי ארבע אותיות שם הוי"ה הם כנגד ד' עולמות אבי"ע והיו"ד היא כנגד אצילות נמצא היו"ד לא השיגו אותה גם האבות אלא ע"י התלבשות גמור ולא בדרך מעבר ולז"א וארא וכו' באל שדי שהשיגו אותיות השמות אלו כולם אך ושמי ה' הוא שם הוי"ה לא נודעת יו"ד להם נודעתי קרי בה נודעת יו"ד שהיא האצילות לבד כי השיגו אותה ע"י התלבשות גמור בה"א ראשנה אבל אתה משיג את ד' בחינות שם הוי"ה כולו וכמ"ש ויאמר אליו אני ה':

ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים
נ"ל בס"ד מלוי אותיות פרעה שהם הלב שלו כזה פ"ה רי"ש עי"ן ה"ה עולה ש"ף כמנין מצרים שהוא שם השר שלו הנקרא מצרים וכמ"ש רז"ל ע"פ וירא ישראל את הצרים מת על שפת הים כלומר אני אקשה את לב פרעה הוא השר הנקרא מצרים ועי"כ והרבתי את אותותי וכו' גם אומרו והרבתי את אותותי וכו' בארץ מצרים שאם יהיו האותות בארץ אחרת לא יהיה להם מעלה כי אפשר שיחשבו העולם שהם נעשים ע"י כישוף ח"ו אך במצרים שהם בקיאים הרבה בכישוף הם יודעים שא"א לעשות בכישוף דברים אלו ויעידו כי אצבע אלהים היא וכאשר היה וז"ש והרבתי את אותותי ואת מופתי במעלה שאין אומרים מעשה כשפים הם בשביל שאני עושה אותם בארץ מצרים ששם מקור הכישוף ומכירים ויודעים את הדברים אשר א"א לעשותם בכישוף:

וירעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים והוצאתי את ישראל מתוכם
נ"ל בס"ד כי גדולתו יתברך נודעת יותר כאשר יציל החלש ביותר בתכלית החלישות מן הגבור ביותר בתכלית הגבורה ובאותו זמן לא היה אומה תקיפה ועצומה מאד כאומת מצרים ולא היה אומה חלושה ושפלה כאומת ישראל וז"ש וידעו מצרים כי אני ה' בעל היכולת והוא בנטותי את ידי על מצרים הידועה שהיתה תקיפה ועצומה יותר מכל האומות וגם שהוצאתי את ישראל שהם אומה חלושה ושפלה ביותר מתוכם ועוד נ"ל בס"ד אומרו מתוכם כלומר מתוך מ"ם סתומה כי מצרים ראשה מ"ם פתוחה וסופה מ"ם סתומה להורות שבאותו זמן כניסה יש בה אך יציאה א"א לצאת ממנה כפי חיוב המזל שלה ורק השי"ת שידד המערכות והוציאם לישראל מתוכה או יובן ע"פ מ"ש הרנ"ש ז"ל שביצ"מ נפתחה מ"ם סתומה מצד אחד ויצאו ישראל:

כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת
י"ל תיבת לכם נראה יתר ועוד למה אמר מופת ולא אמר אות ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש לעיל בפרשת שמות כי מים בלשון מצרי הוא מו וידוע כי פרעה מלבד שהיה מכשף גדול ויודע ע"י כשפים ענינים נסתרים עוד היה השד שלו מדבר בו ומניח הדברים בפיו וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בסודות עמוקים שהיה מדבר בם פרעה והנה השד ידע ושמע מאחורי הפרגוד שעתיד להיות נסים נפלאים לישראל במדבר במים ובלחם שירד מן השמים ולכן בקש מן משה ואהרן שיעשו עתה לפניו נסים אלו במים ובפת שהוא הלחם היורד מן השמים ושניהם נרמזו בתיבת מופת קרי בה מו פת דהיינו מים ולחם ואמר תנו לכם ר"ל צריכין אתם לעשות אות להאמנת נבואתכם כי איך יהיה האדם מוחזק לנביא שלוח מאת ה' אם לא יעשה אות בנס שהוא נגד הטבע וזהו תנו לכם לכבודכם ולהאמנת נבואתכם מו פת אבקש שתעשו האותות במים ובפת ואז אתה תאמר לאהרן שיעשה האות בדרך נס שיצא ממנו קלון לפרעה שהוא בענין הפיכת המטה לתנין שדבר זה נוגיע אל עצמו ואל בשרו ולא יעשה האות כאשר בקש שהוא בדבר שישמח ויתענג בו:

ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים
י"ל חכמים מאי עבדתיהו הכא והלא דבר זה הוא עסק כשפים דוקא ונ"ל בס"ד יש שני מינים במכשפים והיינו יש עושים כשוף לשנות דבר ממין זה למין אחר ואלו נקראים מכשפים בסתם ויש יודעים להתיר הכשוף שאם מכשף הפך מין זה למין אחר הכי יתירו כח הכשוף ויחזור הדבר כמו שהיה ואלו נקראים חכמים שמכשפים וכמו עובדא דסנהדרין דף ס"ו בינאי המכשף דאקלע לההוא אושפיזא א"ל אשקון מייא קריבו ליה שתיתא שהוא קמח טרוף במים חזיה לההיא אתתא דהוה קא מרחשן שפוותא שדי פורתא בהצנע שלא ראו אותו והוה עקרבא ואם היה שותהו היה נעשה עקרבים בבטנו והוא הראה לפניהם כאלו שתה א"ל אנא שתאי מדידכו ואתון נמי שתו מדידי אשקייה לההיא אתתא ונהפכה לחמור ורכב אותה וסליק בשוקה אתת חברתה שיודעת להתיר הכשוף ועשתה דבר אחד ובטלה כח הכשוף שעשה ינאי לזאת האשה וחזרה לקדמותה ואז חזיוה אינשי דרכיב אתתא בשוקא ע"ש נמצא יש במכשפים שיודעים להתיר הכישוף ואלו נקראים חכמים ופרעה חשב שאהרן הפך המטה לנחש ע"י כשוף לכך קרא לחכמים שיבואו ויתירו הכשוף ויחזירו את המטה לקדמותה וקרא למכשפים שיעשו גם הם כמו שעשה אהרן להפך המטה לנחש אך תפח רוחו של פרעה כי מטה אהרן ע"י קדושה נהפכה בנס ולכן לא יכלו החכמים להחזירה למטה ורק המכשפים עשו בלטיהם להפך מטות שלהם לנחשים והראה לו הקב"ה מעשיהם הבל וגזר שיבלע מטה אהרן את מטותם דביטל כוחם והיה נס בתוך נס שבלע כל המטות ולא נתעבה אלא עודנו מטה אהרן כבראשנה:

הנה יוצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
י"ל איך שלחו למקום סכנה כי פרעה עושה צרכיו שם בהחבה כי אומר שהוא כמו אלוה שאינו עושה צרכיו לכך עושה צרכיו במים ואז כשרואהו לפניו יחם לבבו להרגו ועוד למה צריך ליקח המטה ולמה פירש לו אשר נהפך לנחש ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל הטעם שבקש אלישע הע"ה מאליהו זכור לטוב והיה פי שנים ברחוך אלי היינו שבקש אלישע לסמוך על הנס וארז"ל אין סומכין על הנס אא"כ הוא מלומד בנסים ולכן בקש שיהיה פי שנים ברוחו שיזכה לעשות שני נסים גדולים שאז אח"כ יוכל לסמוך על הנס כיון דחשיב מלומד בנסים כנז' בספר א"ש בסדר טהרות יע"ש והנה זאת המטה היא מלומדת בנסים ע"י מרע"ה בסנה שנהפך לנחש וחזר ונהפך למטה הרי שתי נסים ועוד מלומדת בנסים אח"כ שנהפכה לפני פרעה לתנין וחזרה למטה ועוד בלעה מטות החרטומים וז"ש הנה יוצא המימה לעשות צרכיו ונצבת לקראתו על שפת היאור לביישו וא"ת והלא קביע הזיקא בזה שהוא מקום סכנה ואין סומכין על הנס בידים וכמ"ש שמואל הע"ה איך אלך ושמע שאול והרגני לז"א והמטה אשר נהפך לנחש על ידך תקח בידך והרי נמצא זה מלומד בנסים וכל היכא דמלומד בנסים סומכין על הנס:

שלח את עמי ויעבדוני במדבר והנה לא שמעת עד כה
י"ל מלות עד כה נראין לשון יתר וצריכין הבנה ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בהגדה רבי עקיבה אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצריים במצריים היתה של חמש מכות וכו' אמור מעתה במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו מאתים וחמשים מכות נמצא לפ"ד רבי עקיבה כל מכה שהיתה במצרים כלולה מחמש מכות הנה בים גדלה והגיעה לכ"ה מכות ויש לחקור למה בים לקו ביותר ממה שלקו במצרים שהגיעה כל מכה עד כ"ה מכות ונראה הטעם בזה מדותיו יתברך מדה כנגד מדה הנה במצרים לקו על שעבוד שעשו להם במצרים מתחלה וע"ס אך על הים לקו בעבור אותו הקושי שעשה להם פרעה בקנוח סעודה שאמר תבן לא ינתן להם שהיה קושי זה קשה עליהם יותר מכל שנות השעבוד שלא היה בכוחם לסבלו וכמ"ש למשה ואהרן הבאשתם את ריחינו וכו' לתת חרב בידם להרגינו ובעבור הקושי העצום הזה לקו על הים מכות קשות ביותר שכל מכה הגיעה עד כ"ה מכות מדה כנגד מדה הם הקשו עליהם קושי עצום בקנוח סעודה כן הם לקו מכות רבות בקנוח סעודה על הים:

ובזה יובן בס"ד הכתוב בסוף שמות ויבואו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך נצצה בם רוה"ק וכיונו על האמת לומר על מכות שבים שתגיע כל מכה עד כ"ה מכות בעבור הקושי הזה שעשה להם עתה ולז"א למה תעשה כה לעבדיך אלו המצריים שאתה מסבב להם מחמת קושי זה שכל מכה תגיע עליהם בים עד כ"ה ולז"א כאן לאמר שלח עמי ויעבדוני והנה לא שמעת לדברי לכך אתה לוקה עלהם כ"ב מכות מרובות שכל מכה תגיע עד כ"ה מכות ונראה לדעת רבי עקיבה לכך נקראת מכה המם תשמש במקום מן ונמצא מכה הוא מן כ"ה ונ"ל בס"ד הטעם שהגיעה עד כ"ה מכות כי ישראל הם מיחדים שמו יתברך בבוקר ובערב בכ"ה אותיות של שמע ישראל והוא הקשה עולו ביותר דבר שא"א לסבול לכך על זה הצער לקה על הים בריבוי המכה שהיתה כלולה מן כ"ה מכות ולז"א לו כה אמר ה' בזאת תדע וכו':

כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה'
י"ל מה טעם מכה ראשנה היתה על היאור וא"ל עליה בזאת תדע וכו' ועוד למה א"ל והנה לא שמעת והול"ל ותמאן לשלחם ונ"ל בס"ד דמצינו פרעה השיב תחלה בביאה ראשנה לא ידעתי את ה' ופירש רבינו האר"י ז"ל הכונה שלא היה יודע בשם הוי"ה ורק היה יודע בשם אלהים וידוע ששם הוי"ה פועל למעלה מן הטבע אך שם אלהים פועל בטבע ואם לא היה פרעה מכחיש ואומר מי ה' וכו' היה מודיע לו השי"ת כח שם הוי"ה הפועל בנס נגד הטבע בדברים של טובה שהיה עושה בו נסים של טובה לישראל לפני פרעה ולפני עבדיו ולא היו לוקין אלא אדרבה שמחין אך מזלו גרם שאמר לא ידעתי את ה' וכפר באומרו מי ה' אשר אשמע בקולו שבזה נתחייב עונש גדול ועל כן ראה את הנסים שהם נגד הטבע הנעשים ע"י שם הוי"ה בדברים שהם לרעות שהם המכות שלקה בהם שכולם נעשו בדרך נס וז"ש לאמר שלח את עמי ויעבדוני במדבר ואתה אמרת לא שמעת עד כה משם הוי"ה שהגדתי לך על כן כה אמר ה' בזאת תדע כי אני ה' שאם מזלך טוב היית יודיע כוחו של שם הוי"ה באופן אחר דהיינו בנסים של טובה אך עתה תדע כוחו בזאת שהוא נס ברעה שלך ותחלת הכל בדעת אלהיך הוא היאור שילקה תחלה:

ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
י"ל מלת גם מאי מרבה והלא עדיין לא נעשה אלא רק מכה זו דוקא ונ"ל בס"ד דארז"ל שפרעה היה מתפאר שיש לו כח אלוה שהוא משונה מבני אדם שמכניס ואינו מוציא אך שקר יפצה פיהו שהולך כל יום לעשות צרכיו בתוך המים ואינו ניכר והנה באותו מעמד שכינס פרעה את חרטומיו להפוך את המים לדם כמו שעשו משה ואהרן הנה בעודם עומדים כולם לפניו עשה לו הקב"ה חרפה וקלון לבזותו בדבר זה שהוא עושה עצמו אלוה באומרו שהוא מכניס ואינו מוצא שנתגבר עליו אותה שעה כח הדוחה שבבטנו והוכרח לעשות צרכיו לפני כולם כאשר קרה לו בביאה ראשנה שבא אצלו מרע"ה שגבר ג"כ כח הדוחה קם ועשה צרכיו בבית הכסא והזמין לו י"ב עכברים והיו מנשכין אותו ונתגלה קלונו לפני עבדיו ונודע שהוא עושה צרכיו וכנז' בילקוט אך עתה נתגלה קלונו לפני החרטומים ולא לפני בני ביתו דוקא והיה דבר זה קשה עליו יותר ממיתה שנתבזה ונודע שהוא משקר בשבח עצמו והיה צריך שדבר זה יספיק לו להכניע גבהו ועכ"ז לא הועיל אלא עדיין לבו קשה ומורד וז"ש ויפן פרעה ויפן בלשון תלמוד הוא עשיית צרכיו כמ"ש יפנה ויטול ידיו כלומר מלבד המכה שלקה היאור בדם עוד נעשה לו קלון גדול לעצמו בדרך נס ויפן פרעה שעשה צרכיו במעמד כולם ולא שת לבו גם לזאת ר"ל מלבד מכת הדם אלא גם לזאת של עשית צרכיו שנגעה אל עצמו ואל בשרו לא שת לבו להכנע אלא עודנו מורד וקשה כעץ:

העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי
י"ל אמאי לא זכר הבתים והחצרות ועוד פעם אומר ויסר שהוא הסרה בעודם חיים ופעם אומר להכרית שהוא מיתה שימית אותם ויש בזה כמה שינויים בכתובים כאשר יראה הרואה ועוד כשא"ל מרע"ה למתי אעתיר לך וכו' למה אמר למחר ולא א"ל עתה מאחר שבצרה גדולה היה עומד ונ"ל בס"ד כי הצפרדעים היו רבים שמילאו כל הבתים והחצרות אך דבר אחר קשה בהם שנכנסו בדרך נס תוך בטנם והיו מקרקרים וזו היתה קשה לפרעה ביותר על כן פרעה רצה דאלו אשר בבטנם יסורו בעודם חיים ולא ימותו בבטנם כי תבאש בטנם ויסתכנו אך את אשר בבתים וחצרות רוצה שימותו ולא יצאו ממצרים בעודם חיים כי אינו רוצה שימצא בעולם כ"כ צפרדעים כחול הים דחושש פן ישובו אליו אך בעת שבקש מרע"ה על דבר נתיירא לפרש בקשתו בכך אלו שבבטנם יסורו חיים ואשר בבתים ימותו פן יכעוס עליו לומר לו התרצה ממני בקשות שונות כבן המתחטא לפני אביו על כן רצה לנסות לבקש תחלה על אשר בבטנם שיסורו חיים ולא יזכיר את אשר בבתים ואז אם יראה בו פנים של רצון יפרש דבריו ויסיים בקשתו לומר של בתים ימותו ולכן א"ל העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ויסר ר"ל בעודם חיים ממני ומעמי ר"ל מה שבתוך בטנינו ואשלחה את העם ומרע"ה השיב לו בפנים של זעם התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדך ולעמך להכרית הצפרדעים להכרית ר"ל להמית ממך ומבתיך ר"ל הן אשר בבטן והן אשר בבתים הכל שוה והוכרח לומר למחר כי א"א לו בדבר זה שימית הצפרדעים אשר בבטנם ולכן איחר הדבר למחר כי אמר מה דביני וביני יעברו פנים של זעם ואשלח לו לרצותו שיעשה כבקשתי שיוציא הצפרדעים שבבטן בעודם חיים ולא ימיתם ויאמר לו כדברך וכו' וכיון שראה שנכנע ולא הרים ראש להפציר בו עתה לעשות כבקשתו אז חלק כבוד למלכות וחזר וא"ל מטוב רצונו וסרו הצפרדעים ר"ל בעודם חיים ממך וגם מבתיך אוציאם חיים לכבודך וכן מעבדיך ומעמך כולם אוציא מה שבבטנם חיים ודוק מינה מה שבבתים וחצרות של עבדיו ועמו אלו יכרתו כאשר א"ל עתה ולז"א ויצא משה וכו' ויעש ה' כדבר משה והוא כי וימותו הצפרדעים הוא דוקא מן הבתים ומן החצרות ומן השדות ודוק מינה מה שבבטן בני האדם אלו סרו בעודם חיים כאשר הבטיחו מרע"ה:

ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה
נ"ל בס"ד ע"פ ע"ש רז"ל בגמרא למה נקרא שמה רחם כיון שבאה רחם באו רחמים לעולם פירוש מטר וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי משיחא שנאמר אשרקה להם ואקבצם נמצא האות של הגאולה והפדות של ישראל מסור לעוף הנקרא רחם דאי יתיב אארעא ושריק זה אות דאתי משיחא וז"ש ושמתי פדות וכו' למחר בהפוך אתוון לרחם ר"ל לעוף הנקרא רחם יהיה מסור האות הזה לעתיד ובזה יובן בס"ד רמז הכתוב מלפינו מבהמות הארץ ומעוף השמים יחכמנו דאמרו רז"ל במדרש איכה שנולד המשיח ביום ט"ב ונודע דבר זה על ידי אותה הפרה דגעיא בתורת סימן על לידתו וידע אותו חודש ואמר ליהודי עתה נולד המשיח שלכם נמצא לידתו של משיח נודע ע"י הפרה שהיא מן בהמה וביאתו נודע ע"י העוף הנקרא רחם וז"ש מלפנו מבהמות הארץ על לידת משיחנו ומעוף השמים יחכמנו על ביאת משיחינו:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ושמתי דידוע גאולת ישראל ממצרים היתה בזכות התורה וכמ"ש רש"י ע"פ וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה ע"ש ונמצא קבלת התורה על הר סיני קראה רחמנא בשם אות כמ"ש וזה לך האות וכו' וידוע דהתורה נקראת לחם דכתיב לכו לחמו בלחמי ולכן תלמוד גי' פת שהוא לחם וישראל קבלו בסיני תורה שבכתב ותורה שבע"פ שכ"א נותנת לחם ולכן בוצעין בשבת על שתי ככרות לחם משנה כי התורה נתנה בשבת גם ארז"ל לא נתנו שבתות לישראל אלא לעסוק בהם בתורה וז"ש ושמתי פדות קרינן בוא"ו והם ד"ו פ"ת ר"ל זכות תורה שבכתב ותורה שבע"פ בין עמי ובין עמך זכות שני פת כי דו ר"ל שתים הם מבדילים בין עמי ובין עמך שיצאו מתחת רשותם למחר ר"ל בקרוב יהיה האות הזה של קבלת התורה כמ"ש וזה לך האות וכו' ובזה יובן בס"ד המסרה ושמתי פדות בין עמי ובין פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו והרבה עמו פדות דידוע שגם זכות המילה הגין בגאולה וזהו ושמתי פדות ד"ו פ"ת הוא זכות תורה כמ"ש ועוד פדות שלח לעמו בשביל שצוה לעולם בריתו זו מצות ברית מילה ולכן בזכות שתיהם ישתלם השם בחצי השני כי כתוב חלק ה' עמו ופירשו מרי האר"י ז"ל הכונה כי השם בארבע מלואיו רל"ב וחצי רל"ב הוא גי' עמו וזהו חלק ה' הוא מספר עמו דעתה דיו לעולם שישתמש בחצי השם שהוא מספר עמו אך בזכות התורה והמילה והרבה עמו יתרבה חלק עמ"ו שישתלם ברל"ב ואז יהיה פדות שלם:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות ששם הוי"ה במלוי אלפין עולה מ"ה אך יש בתוך וא"ו אות אל"ף וזה האל"ף נמשך משם אהיה שעולה ברבועו מספר דם ובגלות מתעלם זה האל"ף של מלוי וא"ו וישאר שם הוי"ה במספר דם אך בתיקון מתגלה ומאיר אות האל"ף בתוך וא"ו ואז יהיה השם מספר מה וכן היה במצרים תחלה בגלות מתעלם האל"ף והיה השם מספר דם אך בגאולה האיר אות א' ונעשה השם מספר מ"ה ובזה פרשתי בס"ד הפסוק בפרשת שמות שאמר מרע"ה להשי"ת ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ר"ל אם ישאלוני מה שמו אם עתה נעשה השם מספר מה או עודנו מספר דם מה אומר אליהם ר"ל אומר להם שנעשה מה והשיב לו הקב"ה כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם שתבשרם שנשלם השם באות אלף שהוא בא משם אהיה כמ"ש רבינו ז"ל ובזה פרשתי בס"ד הכתוב בפרשה זו ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמד והיינו שפרעה הרגיש ע"י השר שלו שיציאתם תהיה ע"י שלימות השם באות אלף שאז לא ישאר השם במספר מ"ד כאשר היה בגלות אלא יהיה מ"ה וזהו פסידא גדולה למצרים לז"א אשלחה אתכם אך בתנאי שלא תוסיפון לעמ"ד קרי בה על מ"ד שלא תוסיפו על מספר מ"ד ע"י גילוי אות אלף לעשותו מספר מ"ה והשר היה מדבר בו דברים אלו ובזה פרשתי בס"ד והיה הדם לכם לאות ר"ל מספר דם יהיה לאות הוא האלף שבזה יהיה מספר מ"ה וז"ש ושמתי פדות בין עמי ובין עמך אך אע"פ שעתה לא נגלה אות אלף והאיר בשלימות הנה למחר בעת היציאה יהיה האות הזה הידוע שהוא אות אלף שבו ישתלם השם במספר מה וגבר ישראל: