הפטרה מעניין הפרשה
א. את ההפטרה קוראים מענין הפרשה, למעט בשבתות מיוחדות ובמועדים שאז קוראים בהפטרה לפי עניין המאורע והזמן.
מפטיר מעניין שבת
ב. מכיון שההפטרה צריכה להיות מעניין הפרשה, לכן אין קוראים בכל שבת את פסוקי המפטיר מקורבנות השבת (פרשת המוספים), מפני שאז יקראו כל שבת את ההפטרה מאותו עניין. טעם נוסף שאין קוראים למפטיר את קורבנות השבת, מפני שאין בה אלא שני פסוקים.
מנהגים שונים
ג. בחלק מן השבתות והמועדים ישנם הבדלי מנהגים בין העדות השונות. פעמים שההבדלים מתבטאים בקריאת הפטרות שונות, ופעמים שמתבטאים בהוספת פסוק או מספר פסוקים לפני או אחרי ההפטרה. בכל מקרה, כל עדה תקרא הפטרה כמנהגה.
ד. כיום מדפיסים חומשים מהוצאות שונות, ומצוי שיש הפטרות שהספרדים נוהגים לקוראן, ואינן מופיעות בחומשים, ויש הפטרות שהאשכנזים נוהגים לקוראן בא"י, ואינן מופיעות בחומשים, ולכן רצוי לבדוק לפני התפילה את ההפטרה הנכונה לפי מנהגם.
מתפלל אורח
ה. ראוי לכל אחד לקרוא את ההפטרה לפי מנהגו. לפיכך אם מתפלל במקום שאין מפטירים כפי מנהגו – יקרא בצנעא את ההפטרה לפי מנהגו. אם לא עשה כן או אי אפשר לו לעשות כן (כגון שהוזמן לקרוא את ההפטרה כשליח ציבור כבסעי' הבא) – יצא ידי חובה בקריאת בית הכנסת, משום שאין הקפדה בהפטרות.
שליח ציבור אורח
ו. המתארח בבית כנסת שנוהגים לקרוא בו הפטרה אחרת מזו שרגיל לקרוא באותה שבת [או מועד] והוזמן לקרוא את ההפטרה כשליח ציבור – יקרא את ההפטרה שקוראים הציבור. והוא הדין אם נוהג באופן מסויים ועולה במקום שמוסיפים פסוקים בהפטרה או מחסירים – ינהג כמנהגם.
שליח ציבור שטעה
ז. שליח ציבור שקרא הפטרה שאינה כפי המנהג או כפי מנהג בית הכנסת, וסיים את קריאתה וברך את ברכותיה – אינו חוזר לקרוא את ההפטרה הנכונה עם ברכה. ומכל מקום אם רוצה לקרוא את ההפטרה הנכונה בלי ברכה – יכול לעשות כן, ותבוא עליו ברכה.
תוספת פסוקים
ח. בחלק מן השבתות קוראים, חוץ מן ההפטרה המרכזית, פסוקים נוספים מענייני היום, כפי שיתבאר לקמן, ורצוי להכין מראש [הגבאים או העולה] סימניות לסימון מיקום הפסוקים הנוספים, כדי לא לגרום לטורח הציבור.
פרשיות מחוברות
ט. בשנה רגילה שנקראות ב' פרשות באותה השבת, וכגון: "ויקהל-פקודי" "תזריע-מצורע" וכיו"ב – יש לקרוא את ההפטרה של הפרשה השניה, כל קהילה לפי מנהגה.