הזמנת העולה לתורה
א. אין אדם עולה לתורה אלא א"כ קראו לו לעלות.
המסרב לעלות
ב. העליה לתורה מצוה גדולה היא, והמסרב לעלות לתורה, ואין לו סיבה מוצדקת, נראה כמזלזל בתורה. ואמרו חז"ל שהמסרב לעלות לספר תורה – מקצרין ימיו.
סיבה לסירוב
ג. אדם שיש לו סיבה מוצדקת לסרב לעלייה [כגון עני המתפלל במקום שנוהגים לתרום סכום כסף אחרי העלייה לתורה ואין ביכולתו לתרום] – מותר לו לסרב. אמנם, טוב יותר שאדם כזה יאמר מראש לגבאי לא לקרוא לו לעלייה.
דרך הזמנת העולה
ד. קיימים כמה מנהגים כיצד יש לקרוא לעולה לתורה:
א. יש נוהגים לקרוא בקול רם בשם האדם ובשם אביו.
ב. יש נוהגים לקבל את הסכמת האדם לעלייה לפני שקוראים בשמו ובשם אביו.
ג. יש נוהגים להזמין מראש את העולים בכך שנותנים לכל עולה פתק ובו שם העלייה אליה הוא מוזמן לעלות.
ד. בירושלים נהגו על פי תקנת ראשונים, וכן נוהגים הספרדים, לא לקרוא לעולה בשמו, כדי למנוע מצב שבו יקראו לעולה לעלות והוא יסרב, וכדי שלא יהיה בכלל "קורין אותו ואינו עולה". ולכן מזמנים את העולה הבא בכך שנותנים לו טס של כסף ועליו חקוקות עשרת הדברות או הפסוק: "שויתי ה' לנגדי תמיד והעולה מבין לבד שהוזמן לעלות לתורה. אמנם, מנהג האשכנזים לקרוא לעולה לתורה בשמו.
הזכרת שם אביו
ה. אדם שנשאל לשם אביו בבית הכנסת בעלייתו לתורה או במוסד ציבורי, יאמר: "בן אבי מורי פלוני".
זמן בירור שם העולה
ו. במקום שנוהגים להזמין את העולה בשמו, לא יברר הגבאי את שם העולה בזמן שקוראים בתורה, אלא בין העליות.
הזמנת הגבאי
ז. בין למנהג הספרדים ובין למנהג האשכנזים, אין הגבאי מעלה את עצמו ללא הזמנה, ולכן יש להזמינו.
הזמנת בעל קורא
ח. כאשר הקורא בתורה מבקש לעלות לתורה בעצמו, לדעת מרן בעל השולחן ערוך – אין צורך להזמין אותו לעלייה, ולדעת הרמ"א – יש צורך להזמינו לעלייה ואין הוא עולה מעצמו. אמנם, כיום התפשט המנהג להזמין את כל העולים לעלייה לתורה, בין אצל ספרדים ובין אצל אשכנזים.
עולה בטעות
ט. הזמינו אדם לעלות לתורה, וחשב אחר שהתכוונו אליו ועלה לבימה, ויש אפשרות להעלות עולים נוספים אחרי עלייה זו – זה שטעה לא ירד מן הבימה, אלא ימתין שם, ויעלה לתורה זה שהוזמן לעלות, ואחריו יעלה זה שטעה.
הורדת העולה בטעות
י. הזמינו אחד ועלה אחר, ואין אפשרות להעלות עולים נוספים אחרי עלייה זו – ירד הטועה ויעלה המוזמן.
הזמנה בטעות
יא. הזמינו אדם לעלות לתורה ולא היה המוזמן בבית הכנסת ועלה אחר במקומו ולפני שהשני הספיק לברך נכנס הראשון – ימתין השני ויעלה הראשון ואחריו יעלה השני. ואפילו אם השני הספיק לומר: "ברכו את ה' המבורך", אם לא התחיל לברך ברכת התורה – יעלה הראשון תחילה. התחיל השני לברך ברכת התורה – ימשיך השני בברכה ובעלייה.
