לימוד הקריאה
א. טוב יעשה העולה לתורה אם ילמד את קטע הקריאה של עלייתו לפני העלייה לתורה, כדי שבעת העלייה תהיה משמעות המילים מובנת לו. ומכל מקום, לא נהגו להקפיד בכך.
הכנת הקריאה
ב. שליח הציבור וכן עולה הקורא בתורה צריך להכין את הקריאה כהלכה, בדקדוקיה ניגוניה וטעמיה.
לא הכינו את הקריאה
ג. שכחו ולא הכינו את הקריאה מבעוד מועד – יעמוד אדם ליד שליח הציבור ויקרא את הפרשה בלחש ואחריו יקרא החזן בקול רם, ואין בזה משום: "תרי קלי לא משתמעי".
אין גדול שיודע לקרוא
ד. אין שם גדול שיודע לקרוא בתורה אך יש שם קטן שיודע לקרוא – יקרא הקטן [ועיין בפרק ל"א "מניין העולים" סעי' ע"ז-ע"ח].
אין קורא כלל
ה. אם אין מי שיודע לקרוא בתורה בטעמי המקרא – יקראו את הפרשה ללא טעמים.
שקף טעמים
ו. אין לקרוא בתורה באמצעות שקף טעמים [ניילון ועליו מסומנים טעמי המקרא], ואפילו אין שם אדם שיודע לקרוא בטעמים.
שקף ניקוד
ז. אם אין מי שיודע את ניקוד האותיות, ורואה הרב שאין ברירה – אפשר להקל בשעת הדחק לקרוא באמצעות שקף ניקוד [ניילון ועליו מסומן ניקוד האותיות].