תחילת וסיום זמן איסור מלאכה
א. איסור עשיית מלאכה מתחיל בערב שבת ב"בין השמשות" ומסתיים בצאת השבת ב"צאת הכוכבים", אך יש מצוה להוסיף מחול על הקודש. ומשום כך, יש לקבל את השבת מעט לפני "בין השמשות" ולהוציאה מעט אחרי "צאת הכוכבים", (ועיין בפרק י"א סעי' ד'-ו' במנהגי ירושלים תל-אביב והצפון).
שיטת הגאונים ור"ת
ב. בקביעת זמן "בין השמשות" וזמן "צאת הכוכבים" ישנה מחלוקת בין הגאונים לבין רבנו תם. לפי שיטת הגאונים "בין השמשות" הוא מזמן שהשקיעה נראית לעינינו עד צאת הכוכבים, והוא כדי הילוך 3/4 מיל [כ-13.5 דקות, ולדעת הגר"א כ-18 דקות]. זמן זה נקרא: "בין השמשות", והוא ספק יום ספק לילה ומיד אחריו בא "צאת הכוכבים" [לילה וודאי]. גם לדעת ר"ת "בין השמשות" הוא שיעור של כדי הילוך 3/4 מיל ורק אחריו בא "צאת הכוכבים" [לילה וודאי], אך לשיטתו "בין השמשות" לא מתחיל בשקיעת החמה הנראית לנו, אלא אחר שיעור כדי הילוך ג' מילין ורביע (כשעה) אח"כ. נמצא, לפי שיטת ר"ת "צאת הכוכבים" שהוא לילה וודאי יהיה רק כשעה וחומש אחרי שקיעת החמה [כל החישובים נעשים בשעות זמניות. ובניסן ותשרי כ-72 דקות].
חישוב הזמנים למעשה
ג. משמעות חישוב זמני "בין השמשות" ו"צאת הכוכבים" על פי השיטות השונות להלכה היא, שלשיטת הגאונים: איסור מלאכה מתחיל בערב שבת מיד עם שקיעת החמה, ולשיטת רבנו תם: איסור מלאכה בערב שבת מתחיל מאוחר יותר – מעט פחות משעה אחרי שקיעת החמה, ומסתיים בצאת השבת, לשיטתו כ-30 דקות אחר זמני צאת השבת הכתובים בלוחות שלנו.
שיטת ר"ת באר"י
ד. למעשה באופק ארץ ישראל קשה להבין במציאות את שיטת ר"ת, מלבד זאת הרבה פוסקים נקטו להלכה כגאונים, ולכן בע"ש ששיטת ר"ת היא קולא – אין לנהוג כמותו כלל.
שיטת ר"ת במוצ"ש
ה. אמנם, בצאת השבת אדם שרוצה להחמיר על עצמו ולנהוג כשיטת רבנו תם – יכול לעשות כן, אך צריך להזהר לקבל על עצמו את החומרא בלי נדר, כדי שאם לא יוכל להחמיר על עצמו כשיטת ר"ת, יוכל להקל כגאונים [וראה בהרחבה עוד בפרק מ"א: "זמן צאת השבת"].
הזמנים לפי אותו מקום
ו. זמני כניסת ויציאת השבת וזמני תוספת השבת נקבעים בכל מקום ומקום בעולם על פי שקיעת החמה וצאת הכוכבים באותו מקום, ואין ירושלים קובעת זמן אחיד לכל הארץ, ואין ארץ ישראל קובעת זמן אחיד לעולם כולו.
ז. אסטרונאוט יהודי שנשלח לחלל – ישמור שבת ע"פ חישוב יום השבת באותו מקום שממנו יצא [וכן יחשב את זמני התפילה].
הכרזת כניסת שבת
ח. ראוי להנהיג שיכריזו על כניסת השבת, וכדברי הרמ"א: "וכן ראוי לנהוג בכל מקום". ומנהג זה הינו מנהג חשוב מאוד ואין לבטלו. ובכל מקום ומקום צריך להשמיע צפירה מיוחדת או שיר וכדו' כדי להפסיק את העם ממלאכתם ולזרזם להדליק נרות שבת. וכשאין אפשרות להשמיע צפירה – יכריזו ע"י חצוצרה או כלי זמר אחר שיישמע בכל רחבי העיר.
