טעמי הדלקת נרות שבת
חובת ההדלקה
א. חייב אדם להדליק נרות לכבוד שבת קודש. וכתב הרמב"ם: "הדלקת נר בשבת אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ולא מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה, כגון: עירובי חצרות או נטילת ידיים לאכילה, אלא חובה. אפילו אין לו מה יאכל – שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת".
טעמי ההדלקה
ב. ישנם שלושה טעמים להדלקת נרות שבת:
- משום כבוד שבת – בשבת אוכלים סעודה חשובה משום כבוד שבת, וסעודה לאור הנר מוגדרת סעודה חשובה, על כן צריך נר דולק במקום הסעודה.
- משום עונג שבת – ומדליקים נרות כדי שיהיה אור בבית, שהרי כשאין אור בבית – אין שלום בית כיון שעלול למעוד בחשיכה וליפול, וכשאין שלום בית – אין עונג שבת. ועל כן, תקנו חכמים להדליק נר כדי שיהיה שלום בית ויהיה עונג שבת.
- טעם על פי הקבלה כפי שכתב רבנו האר"י ז"ל – אשה המדלקת נרות למטה כאילו מדלקת נרות בשמים (בינה ומלכות) ומבטלת כוחות של הסט"א. ובתיקוני הזוהר כתוב שכאשר האשה מדליקה נרות למטה, גורמת להדלקת הנרות למעלה (=בבית המקדש של מעלה), "ואיתחשיב לה כאילו תקנה מנרתא בדרום ופתורא בצפון" [ונחשב לה כאילו תיקנה מנורה בדרום והשולחן בצפון].
