על הפסוק "החודש הזה לכם ראש חודשים" (שמות י״ב, ב'), מובא במדרש (שמות רבא פרשה ט״ו, פסקה ל): "אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה: אימתי אתה עושה את המועדות?". מסביר פירוש "עץ יוסף" שהכוונה היא לראש השנה.
על דרך זה מובא בילקוט שמעוני (תהלים פרק פ״א רמז תתל״א), ששאלו לקב״ה: מתי יעמדו כסאות למשפט? אמר להם הקב״ה: לי אתם שואלים? לכו שאלו לעם ישראל. יתרה מכך, כתוב בילקוט שמעוני (שם): בית דין של מטה גזרו וקבעו יום בשבוע כראש השנה, ומלאכים העמידו בימה ועמדו סנגורין וקטגורין. נשתהו העדים לבוא ונמלכו בית דין לעבר את החודש. אמר הקב״ה למלאכים העבירו הבימה, כי גזרו בית דין של מטה ואמרו למחר יהיה ראש השנה. מאי טעמא? "כי חק לישראל הוא״ – הם הקובעים מתי יהיה ראש השנה. ולא זו בלבד, אלא שהקב״ה משלים עמהם. זהו מדרש חכמים: ״אתם״ – אפילו טועים. הקב״ה משדד מערכות כדי שקביעתם של חכמי ישראל תהיה קביעה.
רש״י בפירושו על הפסוק הראשון בתורה כותב, שהמצוה הראשונה שנצטוו ישראל היא: "החדש הזה לכם ראש חודשים", היינו שבמצוות קידוש החודש מתבטא כוחו של עם ישראל, שחכמי ישראל קובעים את החודשים ובשמים נשמעים להם, כדברי חז״ל על הפסוק: ״אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי״ (תהלים נ״ז, ג') – הקב״ה משנה את הטבע כדי לקיים את קביעת המועדים עפ״י חכמי ישראל. זהו סוד העיבור. שואלים את האדם בעומק הדין אם למד הלכות קדוש החודש, אם למד לעבר שנים וחודשים. וכבר כתב הראב״ד (פרק ז' הלכה ז׳ מהלכות קידוש החודש): "מפני שהמחבר מתגדר מאד ומתפאר בחכמה הזאת, והוא בעיניו שהגיע לתכליתה ואני איני מאנשיה, כי גם רבותיי לא הגיעו אליה, על כן לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו".