סיפר מרן זצ"ל:

באחד מביקורי אצל הבבא סאלי, נערכה שם סעודה אך אני לא אכלתי. אמר לי אחד השמשים של הבבא סאלי: אני אצל הבבא סאלי אפילו 'ארנבת' הייתי אוכל., החלטתי לשתוק.

אחרי שסיימו את הסעודה אמר הבבא סאלי: כיון שיש כאן אחד שלא סעד, הוא לפחות צריך לשתות. מזג איפוא הבבא סאלי כוס מלאה ערק ואמר לי: "זה רק מידי היא, ותשתה כוס זו עד גמירא". אמרתי לבבא סאלי שאני לא רגיל לשתות ערק.

חשבתי בליבי שאקח את הכוס ואשפוך מאחרי את הערק. עד שאני ממהר במחשבתי, אמר לי הבבא סאלי זיע"א: "תטעם, אל תשפוך", ואכן טעמתי רק מעט מן הערק. אמר לי הבבא סאלי: "עד גמירא ולא תשתכר".

המשכתי לשתות את הכל הכוס. אמר לי הבבא סאלי: "אשאלך שאלה בהלכה". אמרתי לו "והלא שתיתי רביעית" ואין מורין בהלכה!. אמר לי הבבא סאלי: "אע"פ כן – תענה, כי מידי לא תשתכר", ושאל את שאלתו.

דילוג לתוכן