"וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה" (פרק ח' פסוק ט"ז)
"שלא ירכין ראשו ולא ירכין קומתו כדרך העומדים לפני גדולים, אלא כגדול העומד לפני קטן" (אור החיים הקדוש פסוק י"ג)
אמנם משה רבינו הינו העניו מכל האדם, אך כאשר הוא הולך אל פרעה לפני מכת הערוב, מצווהו ה' שילך בקומה זקופה.
מכאן יש ללמוד שבכל משא ומתן שמנהלים עם הגויים צריך להתייצב מולם ללא שום משוא פנים, וכי אין כאן שום מקום לענווה.
בין רעיא מהימנא לרעיא שטיא
"הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי" (פרק ח' פסוק כ"ד)
עמ' ס"ט
בוא וראה מה בין משה רבינו – קודש הקדשים, לבין פרעה הרשע.
משה רבינו רעיא מהימנא דואג לכל יהודי ויהודי, ומרחם אפילו על גדי קטן שברח, וכך דואג גם לצאנו של הקב"ה – עם ישראל, ושמרם כעל בבת עינו.
אך פרעה, בכל מקום הוא מבקש: "העתירו בעדי". היכן העם? היכן הציבור שלו?
ברוך הוא וברוך שמו הבוחר ברועים נאמנים להנהיג את עמו ישראל.
