העטיפה
לו. סדר העיטוף – לאחר שמסיים את הברכה יתעטף בטלית כסדר הזה: תחילה יעטוף את ראשו בלבד, כשארבע הכנפות מונחות לפניו, שתיים מימין ושתיים משמאל, אח"כ יעביר שתי כנפות המונחות לפניו בצד ימין לצד שמאל לאחוריו, וישהה מעט כשיעור הילוך ארבע אמות, ואח"כ יעביר את שתי הכנפות שבצד שמאל שמלפניו לצד שמאל לאחוריו, וישהה כשיעור הילוך ארבע אמות, ויוריד את הטלית כך שתכסה את ראשו ורובו, וכך יישאר כל זמן התפילה[1].
לז. הרהור פסוקים – כששוהה בין העברת שתי הכנפות מצד ימין לאחוריו, לבין העברת שתי כנפות צד שמאל, טוב להרהר בפסוק[2]: "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי, כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני, כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה"[3].
לח. לאחר שהעביר לאחוריו גם את שתי הכנפות מצד שמאל, יהרהר בשלושה פסוקים אלו[4]:
- "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה"[5].
- "ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך"[6].
- "ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו"[7].
לט. אחר שמתעטף בטלית, קודם שהורידו על ראשו וגופו, טוב לקחת את ד' הציציות ולהסתכל בהם שתי פעמים, ואח"כ יוריד את הטלית על גופו[8].
מ. אינו עוטף ראשו – המברך "להתעטף בציצית" ואינו עוטף בו גם את ראשו, לפחות כשיעור הליכת ארבע אמות, ברכתו היא ברכה לבטלה[9].
מא. אותם שמניחים את הטלית על העורף ושתי ציציות לפניהם בצד ימין ושתי ציציות לפניהם בצד שמאל – טועים, ואפילו אם הטלית נמצאת גם על הראש[10].
מב. בשעה שמתעטף בטלית צריך להיזהר שהפנים תהיינה מכוסות, אך העיניים תהיינה מגולות – וזהו עיטוף, אבל אם יוריד את ראש הטלית על פניו ויכסה גם את עיניו, אין זה עטיפה אלא כריכה, ועל כן צריך שיניח את הטלית על ראשו עד המצח ויעביר את הטלית על חוטמו מצד מטה, ויכסה גם את שפמו וזקנו, ועיניו תשארנה מגולות[11].
מג. כיסוי הראש בטלית – כל זמן שהתפילין בראשו צריך להיזהר שתהיה הטלית שעל ראשו מכסה את התפילין של ראש, ובמיוחד בתפילת שמונה עשרה כדי שיתפלל באימה – שכיסוי מכניע את לב האדם ומביאו לידי יראת שמיים. ובשבת ויום טוב שאין מניחים תפילין, יכול להוריד את הטלית על כתפו אחרי העמידה, אך טוב שתהיה על ראשו כל זמן התפילה[12].
מד. צד עליון ותחתון – אם אין סימן מיוחד בטלית לצד הראש, אין להקפיד בלבישת הטלית שאותו הצד יהיה תמיד למעלה לצד הראש, אך אם יש סימן בטלית כגון עטרת משי או כסף שתופרים בשולי הטלית, יש להקפיד שלא ייהפך צד הראש כלפי מטה[13].
מה. לבישה תחת הבגדים – אעפ"י שמרן פסק שעיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו, רבינו האר"י ז"ל היה לובשו תחת בגדיו וה"ה לציציות שצריך שיהיו תחובים בתוך ביגדו[14].
מו. בחורי ישיבה – בחור ישיבה שנהגו בישיבתו ללכת עם ציציות מגולות – לא ישנה ממנהג המקום ויעשה כפי שיורה לו ראש הישיבה בישיבה, אך כשיוצא מהישיבה יכול לעשות כמנהג אבותיו[15].
[1] בא"ח פרשת בראשית סעי' ה' עפ"י שער הכוונות. כה"ח סי' ח' ס"ק ז'.
[2] ישעיה ס"א, י'.
[3] עוד יוסף חי פרשת בראשית סעי' ז'. מעשה נסים סי' ב'.
[4] עוד יוסף חי פרשת בראשית סעי' ז'. מעשה נסים סי' ב'.
[5] תהלים מ"ו, ח'.
[6] תהלים פ"ד, י"ג.
[7] תהלים כ', י'.
[8] כה"ח סי' ח' ס"ק ז'.
[9] עוד יוסף חי פרשת בראשית סעי' ו'. כה"ח סי' ח' ס"ק ט'.
[10] כה"ח סי' ח' ס"ק ט'.
[11] עוד יוסף חי פרשת בראשית סעי' י"א.
[12] עוד יוסף חי פרשת בראשית סעי' ו'. כה"ח סי' ח' ס"ק י', י"א.
[13] בא"ח פרשת בראשית סעי' ח' עפ"י האר"י. אחרונים.
[14] שו"ע סי' ח' סעי' י"א. כה"ח שם ס"ק מ"ג. אחרונים.
[15] אחרונים.