ערבית
א. לאחר צאת הכוכבים מתפללין מעריב. וטוב להקדים מעט כדי לסיימה כארבעים דקות אחרי השקיעה שלא להכביד על הקהל. ובפרט אם יש אנשים שקשה עליהם הצום. ויש להעמיד שליח ציבור הגון, שיתפלל בנחת ובכוונה, ולא בחיפזון. אך לא יאריך מפני טורח הציבור. (כה"ח תרכד ס"ק ה).
ב. חולים וזקנים וחלשים יכולים להקל לאכול לאחר עשרים עד עשרים ושתים דקות מהשקיעה אף על פי שעדיין לא התפללו ערבית אך לא יאכלו קודם שיבדילו. (12-13 דקות שהם בין השמשות, ועוד כ7- דקות תוספת יום הכיפורים, עיין לשון הרמב"ם).
ג. אומרים בתפילת שמונה עשרה "אתה חוננתנו". ואם חל במוצאי שבת אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש" כמו כל מוצאי שבת. ואף על פי שבאמצע השבוע חל יום טוב סוכות, כן מנהג הספרדים והוא ע"פ הקבלה. (כה"ח שם ס"ק ג).
ד. אם בתפילה טעה ואמר "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש", אינו חוזר.
ה. צריך להוסיף מחול על הקודש גם במוצאי כיפור. לכן אין לאכול ולא לשתות ולא לעשות מלאכה עד אחר כחצי שעה אחרי השקיעה. ובירושלים נהגו להוסיף ארבעים דקות. אחר זמן זה אם אמר "אתה חוננתנו" מותר במלאכה, בנסיעה, בהדלקת חשמל וכדו' ואסור באכילה ושתייה. אם לא אמר "אתה חוננתנו" אסור במלאכה עד שישמע "הבדלה" או שיאמר "ברוך המבדיל בן קודש לחול". אחרי ההבדלה מותר גם באכילה ושתייה. ומי שנהג כסברת ר"ת עליו להמתין שבעים ושתיים דקות אחר השקיעה. (עיין שו"ע תרכד סע' א ולחונים עליו).